הלכה ליום ראשון כ"ט טבת תשפ"ו 18 בינואר 2026

קניית זכות בתורה

שאלה: האם ניתן לשלם סכום כסף משמעותי לתלמיד חכם, כדי שתהיה לי זכות בכל התורה שהוא למד עד עתה?

תשובה: אמנם בכלל מצות תלמוד תורה וצדקה, מצוה גדולה לתמוך בתלמידי חכמים, ובפרט העניים שבהם, לסייעם ולעמוד לימינם כדי שיוכלו להמשיך ביתר שאת בעבודת הקודש. וכפי שהיה מעורר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל במשך עשרות בשנים, בארץ ובחוץ לארץ, כי אשרי חלקם של אותם הזוכים להיות "תמכין דאורייתא", תומכי התורה, שבזה הם זוכים לשכר בעולם הזה, ובעיקר בעולם הבא.

אולם בגמרא במסכת סוטה (דף כא.) מובא: הלל הזקן, היה לו אח עשיר ושמו שבנא. הלל היה עוסק בתורה מתוך עוני נורא, ואילו שבנא עסק במסחר והתעשר מאד. למרות שידע שבנא על מצבו הכלכלי הקשה של הלל, לא מצא לנכון לעזור לו ולחלצו מן המיצר. כשעלה הלל לארץ ישראל, ומרוב חכמתו נתמנה לנשיא הסנהדרין, בא אליו שבנא אחיו, ואמר לו להלל: בוא ונחלוק חצי ממוני בשבילך, וחצי עולם הבא שלך בשבילי! יצאה בת קול ואמרה: אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ!

כלומר, למרות שניתן לסייע מראש למי שיקדיש את חייו לתורה ולעבודת ה', ובכך לזכות בשכר פעולותיו של אותו אדם, שהרי בזכות מה שעזרו לו הוא היה מסוגל ללמוד ולעבוד את ה', מכל מקום כל זה דוקא כשהדברים נעשים "מראש", והרי זו "עיסקה" טובה מאין כמותה. אבל לבוא לאחר מכן ולבקש "לקנות" עולם הבא, זהו דבר בלתי מתקבל על הדעת, שהרי לא ניתן לקנות דבר ששוויו הוא בלתי נתפס במושגי העולם הזה, בסכום כסף גדול ככל שיהיה.

וכיוצא בזה היה מספר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, על הגאון רבי יצחק אלחנן, שבילדותו היה עני ואביון ולמד תורה בשקידה והתמדה מתוך דוחק. בעיצומו של החורף, מחמת הקור הגדול, נעליו אשר לרגליו נקרעו והקור חדר לעצמותיו וגרם לו לצער גדול. מול בית המדרש שבו היה יושב ולומד, היתה חנות גדולה של נעליים שהיתה שייכת לגביר גדול מהעיר. מרוב צערו, פנה רבי יצחק אלחנן לבעל החנות וביקש ממנו שיואיל בטובו לתת לו זוג נעלים לרגליו, כי הוא לומד תורה יומם ולילה. בעל החנות נזף בו, "וכי אני מחלק נעלים בחינם?! הלא אני סוחר בהם!". רבי יצחק אלחנן יצא משם בפחי נפש והמשיך ללמוד מתוך עוני ודוחק גדול.

לימים, גדל רבי יצחק אלחנן, ומרוב שקידתו נעשה לגאון גדול הבקי בכל חדרי התורה, נתקיים בו, "כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעשֶׁר", ונבחר אחר כבוד לכהן כרב ואב בית הדין בעיר קובנא. אז כבר התחיל להוציא לאור את ספריו הגדולים המלאים וגדושים בדברי חכמה בעומק דיני תורתינו הקדושה, וכמה גבירים בעלי ממון באו אל הרב עם תרומתם להדפסת הספרים, ושיהיה שמם כתוב בראש הספר מפני שסייעו בהוצאתו.

בין הבאים, בא גם הגביר העשיר סוחר הנעליים, ואמר שרוצה לתרום עבור הוצאת הספר. שאל רבי יצחק אלחנן את הסוחר: האם אתה מכיר את יצחק אלחנן? השיב לו הסוחר: איני מבין על מה הרב מדבר! השיב לו רבי יצחק אלחנן: עוד זוכר אני כשהייתי בשם יצחק אלחנן בצעירותי, ונגשתי לחנות שלך ובקשתי שתעניק לי זוג נעלים לרגלי, להגן עלי מפני הקור שהציק לי, ונזפת בי ויצאתי מחנותך בפחי נפש. אילו היית נותן לי אז זוג נעלים, היית קונה את עולמך, אולם כעת, אחרת את המועד, אינני זקוק לתרומת ידך, עליך נאמר "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו"!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אנשים שתורמים לאחזקת כוללים והכסף מחולק לאברכים בסוף החודש, יש להם קניין בתורה, או מצוות צדקה בלבד? י"ט חשון תש"פ / 17 בנובמבר 2019

יש להם מצות צדקה וזכות של תמכין דאורייתא, כלומר, יש להם חלק בתורה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה