הלכה ליום שני י"ט תשרי תשפ"ה 21 באוקטובר 2024

העצים של הסוכה

כתב בספר טורי זהב (סימן כא ס"ק ב) שטוב להזהר בעצי הסוכה שלא לעשות בהם שימוש של חול, שהרי העצים הללו היו שייכים לדבר מצוה, ואין זה כבוד למצוה שישתמשו בעצים הללו לדברים אחרים. וכן מבואר בדברי כמה אחרונים, שיש רושם של קדושה בעצי הסוכה, עד כדי כך שיש חסידים שנזהרים לרשום על עצי הסוכה כל אחד את מקומו, כדי שבשנה הבאה כל עץ יעמוד במקומו כמו שהיו נוהגים בעצי המשכן.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שמותר מן הדין להשליך את עצי הסוכה כשאין בהם צורך, והעצים הללו בודאי אינם צריכים גניזה כתשמישי קדושה, שהרי כן מבואר במסכת מגילה (כו:) שעצי הסוכה והלולב והשופר, אינם תשמישי קדושה, אלא תשמישי מצוה. ותשמישי מצוה אינם צריכים גניזה.

ומרן השלחן ערוך (סימן תרסד) כתב, שאין לפסוע על הלולב של סוכות. ומרן החיד"א בברכי יוסף כתב, שהוא הדין לערבה של יום הושענא רבה, שאין לנהוג בה מנהג בזיון. (וממרן זצ"ל שמענו שיש בערבה הזו סגולה לשמירה).

לכן למעשה, כאשר אין צורך בעצי הסוכה, או בסכך שלה, מותר להשליך אותם, אולם כתב מרן זצ"ל (חזו"ע עמוד צד) שטוב להניח אותם באיזה מקום, ולא להשליך אותם לאשפה ממש, שהוא דרך בזיון. וכן אין לפסוע על עצי הסוכה, כי אין לנהוג בהם מנהג בזיון. וכן הדין לגבי הלולב של סוכות, שאין לנהוג בו מנהג בזיון. ויש חסידים שנוהגים לשמור את הלולב ולשרוף אותו בשריפת החמץ, כדי שתתקיים בו מצוה נוספת.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה