הלכה ליום חמישי כ"ה שבט תשפ"ג 16 בפברואר 2023

ברכה מאדם גדול ותפלה על קברי הצדיקים

שאלה: האם יש יתרון מיוחד לברכה מרב גדול, או לתפילה על קברי צדיקים, יותר מאשר תפילה רגילה?

תשובה: בתורה הקדושה (במדבר יג) נאמר, שלפני שיצאו המרגלים לרגל את ארץ כנען, קרא משה להושע בן נון, ושינה את שמו מ"הושע" ל"יהושע". והסבירו רבותינו במסכת סוטה (דף לד עמוד ב), שפירוש הדברים ששינה משה את שמו של הושע ובירך אותו "יה יושיעך מעצת מרגלים". כי כאשר עלו המרגלים לארץ כנען, כבר היתה כוונתם רעה, ולכן חשש משה שמא יחטא יהושע וילך בעצתם, לכן בירך אותו שה' יציל אותו מעצתם.

לאחר מכן נאמר בתורה, "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן", כלומר, המרגלים עלו בנגב, והגיעו עד חברון. ושאלו בגמרא, מדוע נאמר "ויבא עד חברון", ולא נאמר "ויבואו עד חברון"? הרי מדובר כאן על המרגלים שהם רבים?! והשיבו בגמרא, שרק כלב בן יפונה הגיע לחברון. ומה עשה שם? אמר רבא, הלך ונשתטח על קברי האבות במערת המכפלה, ואמר להם, אבותי! בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים!

למדנו אם כן, שיש חשיבות מיוחדת, בפרט כשיש צורך מיוחד, ללכת ולבקש את ברכתו של גדול הדור, שבזכות ברכתו של משה, ניצל יהושע מעצת המרגלים. וכן למדנו שיש חשיבות ותועלת מיוחדת בתפלה על קברי הצדיקים, שבזכות תפלתו, ניצל כלב מעצת המרגלים, ורק הוא ויהושע זכו לעלות לאחר מכן לארץ ישראל ולירש אותה להם ולזרעם אחריהם.

וכן למדנו בגמרא במסכת בבא בתרא (קטז.), שמי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם שיבקש עליו רחמים, שנאמר: "חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה". והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה אבלות ח"א עמוד כט), שהחכם שעוסק בתורה תמיד, תפלתו נשמעת במהרה. וכל תלמיד חכם המלמד תורה לרבים, עליו נאמר "אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה", ודרשו רבותינו (בבבא מציעא דף פה.) שאפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה, מבטלה בשבילו.

וכן מצינו אצל המלך אסא (בספר דברי הימים ב, טז, יב), "וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ וכו',ֹ וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת יְהוָה כִּי בָּרֹפְאִים". והסביר בספר מגיד תעלומה (על הרי"ף ברכות עמוד שי), מה שנאמר, לא דרש "את" ה', שהמילה "את" באה לרבות תלמידי חכמים, שלא ביקש אסא מתלמידי חכמים שיתפללו לרפואתו.

וכאשר חלה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מבקש מלומדי תורה ובפרט מגדולי תורה שבאו לביתו, להתפלל עבורו, וכן נהג בכל שנותיו כשחלה. ובפרט ביקש כן מידידו הגאון רבי יהודה מעלם זצ"ל ומרבי משה צדקה שיבדל לחיים טובים וארוכים, ושאר אוהביו לומדי התורה. ואפילו מתלמידיו הצעירים ביקש כן, שיתפללו לרפואתו.

לכן לסיכום: בודאי שיש חשיבות וערך מיוחד לכל תפילה ותפילה, אך התפילה שיוצאת מפי תלמיד חכם, ובפרט אם הוא ממש מגדולי הדור, וכן תפילה על קברי הצדיקים, יש להן מעלה מיוחדת.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדוע כלב לא פנה למשה ע" מ לקבל ברכה בטרם יציאתו למשימה? ד' אדר תשפ"ג / 25 בפברואר 2023

משה שינה את שמו, ואין לך ברכה גדולה מזו. וגם, לא כל דבר מפורש בתורה.

האם יש תשובה או הכרעה מה עדיף? הבאתם ראיות מצויינות ולא הצלחתי להבין את התשובה להשטח על קברי צדיקים או ללכת לצדיקים לקבל ברכה? ט"ו טבת תש"פ / 12 בינואר 2020

ביארנו, שיש מעלה מיוחדת גם בברכת תלמידי חכמים גדולים, וגם בתפלה על קברי הצדיקים.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה