הלכה ליום ראשון י"ג סיון תשע"ח 27 במאי 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב יעקב בן לאה לולו עטייה

הוקדש על ידי

תלמידו

צוואה לנדות את אחד האחים

שאלה: אמינו ע"ה, צותה עלינו בצוואתה, שלא לשבת עם אחד מבניה, שהוא אחינו, שבעה, לא לדבר איתו לעולם, וכמובן לא להזמין אותו לשמחות. יש לציין שאחינו הוא אדם טוב וירא שמים, ורק בגלל קשיים וסיבות צדדיות, יחסיו עם אמנו לא עלו יפה. כיצד עלינו לנהוג?

תשובה: כתב רבינו הרא"ש בתשובה (כלל טו סעיף ה, הביא דבריו הטור בסימן רמ מחו"ס טז), האב שצוה לבנו שלא ידבר עם פלוני או שלא ימחול לו על מה שעשה לו, והבן היה רוצה להתפייס עמו אלא שחושש לצואת אביו, אין לו לחוש לצוואתו, שאסור לשנוא לשום אדם אם לא שיראהו עובר עבירה, והאב שצוהו לשנוא, אין בכוחו להעבירו על דברי תורה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (שם).

כלומר, אף על פי שמצוה לכבד את ההורים בין בחייהם ובין לאחר מותם, מכל מקום מאחר וההמנעות המופגנת מדיבור עם אדם אחר, היא התנהגות של שנאה, והתורה אסרה על היהודים לשנוא זה את זה, לכן אין הבן מחוייב לשמוע לאביו שצוה עליו שלא לדבר עם יהודי אחר. ורק אם מדובר באדם שהוא בעל עבירות עד שמצוה לשנוא אותו, הרי שאז יש מקום לחוש לצוואת אביו ולהמנע מלדבר עם חבירו.

ולכן דוד המלך עליו השלום, צוה לפני פטירתו על בנו שלמה, (מלכים א, ב) לנקום בשמעי בן גרא שקילל אותו, וכמו שנאמר: "וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וכו', וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל". ואמנם שלמה המלך שמר את מצוות אביו כמו שמבואר בכתובים.

ומאחר ובנדון שלנו לפי דבריכם, אחיכם הוא אדם ירא שמים, והכעס הגדול שהיה לאמכם עליו נבע מסיבות שאינן מצדיקות את הרחקתו מכל המשפחה, ובודאי שאינן מצדיקות את הצוואה שלא לדבר איתו, לכן אסור לכם לשמוע לצוואת אמכם, ומה טוב אם תשפיעו על אחיכם לעלות לקברה ולבקש ממנה מחילה כדת וכדין, ומכאן ולהבא תמשיכו את חייכם באהבה ואחווה שלום ורעות.

ובענין שלפניכם עוד מצוה מיוחדת מוטלת עליכם להתרחק ממריבות ולנהוג זה עם זה באהבה ואחוה, כי תעודה בידינו מאת תורתינו הקדושה, שחפץ ה' שהאחים יהיו תמיד בשלום ובאהבה. ודבר זה למדנו מכך שאסרה התורה על האדם לישא לאשה את אחות אשתו כל זמן שאשתו חיה. כלומר, אסור לאדם לישא שתי אחיות. ומבואר בתורה הטעם לאיסור זה (ויקרא, יח, יח), משום שרצון ה' יתברך, ששתי אחיות יחיו באהבה ואחוה זו עם זו, ואין זה רצון ה' שתכנס חס ושלום שנאה ביניהן, ומאחר ושתי נשים לאיש אחד בדרך כלל אינן אוהבות זו את זו, לכן הזהירה התורה שלא ישא אדם שתי אחיות. וכמו שמפורש בפירוש הרמב"ן על התורה.

ולכן גם אמכם שנמצאת עתה בעולם האמת, יודעת כבר כי כל מה שצותה, הכל הבל, ודבריה היו מוטעים לגמרי, וגם היא חפצה שתמשיכו בחייכם באהבה ואחוה, ואדרבה, יהיו הדברים לה לנחת רוח בעולם העליון.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה