הלכה ליום ראשון י"א תמוז תשפ"ב 10 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אורי חיים בן ילמנש

הוקדש על ידי

המשפחה

תשובות בענין אכילת מאכלי חלב לאחר בשר

שאלה ראשונה: האם מותר לטעום מרוטב בשרי שאנו מכינים, בלי לבלוע ממנו כלום, ולאחר מכן לשתות חלב?

תשובה: כבר הסברנו בעבר, שרבותינו הראשונים כתבו שני טעמים, מדוע אסור לאכול מאכלי חלב לאחר שאוכלים מאכלי בשר. הטעם הראשון, כתב הרמב"ם, שהוא משום שהבשר מטבעו, מותיר אחריו שאריות בין השיניים, ולכן יש להמתין שש שעות כדי לאכול מאכלי גבינה. אבל הרא"ש כתב, שהטעם הוא משום שהבשר בטבעו, מותיר טעם עז בפה למשך זמן ממושך לאחר שאוכלים אותו. ולכן יש להמתין שש שעות כדי לאכול מאכלי גבינה.

כתב הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל (אב בית הדין בבראדי לפני כמאתיים שנה), שהטועם בשר בלשונו, ופלט מיד את מה שטעם ולא בלע כלום, אינו צריך להמתין שש שעות לאכילת גבינה. וכן פסקו עוד מרבותינו האחרונים, ובכללם בשו"ת כפי אהרן (להגאון רבי אהרון עזריאל זצ"ל) ובספר כף החיים.

והטעם הוא, משום שבאופן שאינו לועס את הבשר וגם אינו בולע אותו, אין לחוש לאיסור כלל, שהרי בין לפי טעמו של הרמב"ם, ובין לפי טעמו של הרא"ש, אין כאן חשש שיצריך להמתין שש שעות. שהרי הרמב"ם כתב שלאחר שאוכלים בשר, נשאר בשר בין השיניים, והרי במקרה שלפנינו, הטועם את הבשר לא לעס כלום, ולא שייך לחייבו להמתין שש שעות.

וגם לפי טעמו של הרא"ש, שהבשר מותיר טעם למשך זמן רב בפה, הרי חשש זה שייך דווקא במקרה שהאדם בלע מהמאכל. אבל במקרה שטעם מעט ומיד פלט את מה שטעם, אין צורך להמתין שש שעות. ולפיכך, מותר לטעום בערב שבת רוטב בשרי, ולפולטו מיד, וכן מותר להכניס לפיו חתיכת בשר ולפלוט אותה מיד, ואחר כך לאכול מאכלי חלב, ובתנאי שלא יבלע כלום.

ומכל מקום, אם אוכל גבינה מיד, צריך לשטוף את פיו ולדאוג שיהיו ידיו נקיות, כדי שלא יכשל באכילת בשר וחלב ממש.

שאלה שניה: האם יש להקל לגבי ילדים קטנים, באכילת מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר? ומה הדין אם יש ספק אם אכלתי בכלל בשר?

תשובה: כתב מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשנת תשי"ד), שיש להקל לילדים קטנים לאכול גבינה אחרי בשר, אף שעדיין לא חלפו שש שעות. ובתנאי שכבר חלפה שעה אחת ואינם נמצאים באותה סעודה ממש, שאז יכולים להקל ולאכול מאכלי חלב. ומכל מקום בודאי שיש לחנך את הילדים שכבר גדלו והגיעו לגיל שמבינים עניין זה, בכל המצוות, דאורייתא ודרבנן.

ונוהגים הרבה תלמידי חכמים, להקל בזה לקטנים ביותר, שאז ממתינים שעה אחת, וכשגדלים הילדים מעט, ממתינים שעתיים, עד שמגיעים לגיל עשר או אחת עשרה, ואז ממתינים שש שעות ממש.

אדם שמסתפק אם עברו שש שעות מזמן שאכל בשר, ורוצה לאכול גבינה, כתב הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, שרשאי להקל מספק ולאכול מאכלי חלב.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם נגיד אכלתי דבר שבושל ביחד עם בשר כמו המרק של הקוסקוס שבושל עם עוף או דבר כזה או אחר אבל לא אכלתי את העוף או הבשר עצמו אני אכלתי רק את המרק אם הירקות של הקוסקוס אני עדיין צריכה לחכות 6 שעות? י"ח כסלו תשפ"א / 4 בדצמבר 2020

המנהג הוא שגם כאשר אוכל תבשיל שהתבשל עם עוף או בשר, ממתין שש שעות. 

אחרי אכילת פסטרמה, כמה זמן אני צריך לחכות בשביל לאכל חלבי? יש שטוענים שפסטרמה זה לא בשר זה עוף, מה עושים? י"א חשון תשע"ט / 20 באוקטובר 2018

שש שעות.

האם אדם שאכל פחות מכזית בשר, גם כן צריך למתין שש שעות? כ"ט טבת תשע"ח / 16 בינואר 2018

גם אם אכל כמות מועטה מאד, צריך להמתין שש שעות. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה