הלכה ליום ראשון י"א תמוז תשפ"ב 10 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אורי חיים בן ילמנש

הוקדש על ידי

המשפחה

תשובות בענין אכילת מאכלי חלב לאחר בשר

שאלה ראשונה: האם מותר לטעום מרוטב בשרי שאנו מכינים, בלי לבלוע ממנו כלום, ולאחר מכן לשתות חלב?

תשובה: כבר הסברנו בעבר, שרבותינו הראשונים כתבו שני טעמים, מדוע אסור לאכול מאכלי חלב לאחר שאוכלים מאכלי בשר. הטעם הראשון, כתב הרמב"ם, שהוא משום שהבשר מטבעו, מותיר אחריו שאריות בין השיניים, ולכן יש להמתין שש שעות כדי לאכול מאכלי גבינה. אבל הרא"ש כתב, שהטעם הוא משום שהבשר בטבעו, מותיר טעם עז בפה למשך זמן ממושך לאחר שאוכלים אותו. ולכן יש להמתין שש שעות כדי לאכול מאכלי גבינה.

כתב הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל (אב בית הדין בבראדי לפני כמאתיים שנה), שהטועם בשר בלשונו, ופלט מיד את מה שטעם ולא בלע כלום, אינו צריך להמתין שש שעות לאכילת גבינה. וכן פסקו עוד מרבותינו האחרונים, ובכללם בשו"ת כפי אהרן (להגאון רבי אהרון עזריאל זצ"ל) ובספר כף החיים.

והטעם הוא, משום שבאופן שאינו לועס את הבשר וגם אינו בולע אותו, אין לחוש לאיסור כלל, שהרי בין לפי טעמו של הרמב"ם, ובין לפי טעמו של הרא"ש, אין כאן חשש שיצריך להמתין שש שעות. שהרי הרמב"ם כתב שלאחר שאוכלים בשר, נשאר בשר בין השיניים, והרי במקרה שלפנינו, הטועם את הבשר לא לעס כלום, ולא שייך לחייבו להמתין שש שעות.

וגם לפי טעמו של הרא"ש, שהבשר מותיר טעם למשך זמן רב בפה, הרי חשש זה שייך דווקא במקרה שהאדם בלע מהמאכל. אבל במקרה שטעם מעט ומיד פלט את מה שטעם, אין צורך להמתין שש שעות. ולפיכך, מותר לטעום בערב שבת רוטב בשרי, ולפולטו מיד, וכן מותר להכניס לפיו חתיכת בשר ולפלוט אותה מיד, ואחר כך לאכול מאכלי חלב, ובתנאי שלא יבלע כלום.

ומכל מקום, אם אוכל גבינה מיד, צריך לשטוף את פיו ולדאוג שיהיו ידיו נקיות, כדי שלא יכשל באכילת בשר וחלב ממש.

שאלה שניה: האם יש להקל לגבי ילדים קטנים, באכילת מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר? ומה הדין אם יש ספק אם אכלתי בכלל בשר?

תשובה: כתב מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשנת תשי"ד), שיש להקל לילדים קטנים לאכול גבינה אחרי בשר, אף שעדיין לא חלפו שש שעות. ובתנאי שכבר חלפה שעה אחת ואינם נמצאים באותה סעודה ממש, שאז יכולים להקל ולאכול מאכלי חלב. ומכל מקום בודאי שיש לחנך את הילדים שכבר גדלו והגיעו לגיל שמבינים עניין זה, בכל המצוות, דאורייתא ודרבנן.

ונוהגים הרבה תלמידי חכמים, להקל בזה לקטנים ביותר, שאז ממתינים שעה אחת, וכשגדלים הילדים מעט, ממתינים שעתיים, עד שמגיעים לגיל עשר או אחת עשרה, ואז ממתינים שש שעות ממש.

אדם שמסתפק אם עברו שש שעות מזמן שאכל בשר, ורוצה לאכול גבינה, כתב הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, שרשאי להקל מספק ולאכול מאכלי חלב.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם נגיד אכלתי דבר שבושל ביחד עם בשר כמו המרק של הקוסקוס שבושל עם עוף או דבר כזה או אחר אבל לא אכלתי את העוף או הבשר עצמו אני אכלתי רק את המרק אם הירקות של הקוסקוס אני עדיין צריכה לחכות 6 שעות? י"ח כסלו תשפ"א / 4 בדצמבר 2020

המנהג הוא שגם כאשר אוכל תבשיל שהתבשל עם עוף או בשר, ממתין שש שעות. 

אחרי אכילת פסטרמה, כמה זמן אני צריך לחכות בשביל לאכל חלבי? יש שטוענים שפסטרמה זה לא בשר זה עוף, מה עושים? י"א חשון תשע"ט / 20 באוקטובר 2018

שש שעות.

האם אדם שאכל פחות מכזית בשר, גם כן צריך למתין שש שעות? כ"ט טבת תשע"ח / 16 בינואר 2018

גם אם אכל כמות מועטה מאד, צריך להמתין שש שעות. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה