הלכה ליום שלישי ה' טבת תשע"ז 3 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הגאון הגדול

רבי אהרן יהודה ליב (שטינמן) בן גיטל פייגא בתושח"י

שה' יתברך יחדש כנשר נעוריו, ויקימהו ממיטת חוליו, לאורך ימים ושנות חיים
אמן כן יהי רצון

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

מליחת הלב

שאלה: קניתי "לבבות" של עוף, האם מותר לבשל אותם כפי שקניתי אותם?

תשובה: נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא יז) "ואִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם, וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ (מלשון "כרת") מִקֶּרֶב עַמָּהּ". ומפורש בתורה בכמה מקומות, שהדם שאסרה התורה לאכול ממנו, הוא בין דם בהמה ובין דם חיה ובין דם עוף.

ומחמת איסור אכילת דם, הוצרכנו למלוח את הבשר קודם הבישול, משום שכך היא תכונת המלח, שהוא שואב את הדם מן הבשר שהוא נמצא עליו. ובזמנינו כמעט בכל המקומות, נמכרים רוב חלקי הבשר והעוף כשהם כבר מוכשרים כדת וכדין על ידי מליחה שנעשית במפעל הייצור, אולם ישנם חלקים שנמכרים בלי שהם מוכשרים מחמת סיבות שונות.

ה"לב", נמכר בחנויות כשהוא לא מוכשר, ולכן יש בו דם, ואסור לאכול ממנו עד שיעבור הכשרה כדת וכהלכה. והטעם שלא מולחים אותו לפני שמוכרים אותו, הוא משום שבשעת שחיטת העוף או הבהמה, מתקבץ הרבה דם בתוך הלב, ואותו דם הוא כנוס בתוך הלב כבתוך כלי, ואינו יכול להיפלט על ידי מליחה בלבד, ולכן אף אם ימלחו את הלב, עדיין אינו יוצא מידי דמו והוא אסור בהחלט באכילה.

לפני שמולחים את הלב, צריך לקרוע אותו ולהוציא את הדם הכנוס בתוכו על ידי שטיפה במים או ביד, ורק אחר כך אפשר למולחו. וקריעת הלב, פירושה שיש לחתוך לפחות חתך אחד עמוק דיו שיגיע לחדרי הלב לכל האורך או לכל רוחב הלב. וכתבו הפוסקים, שיש נוהגים גם לחתוך את הגידים שבתוך הלב, כדי שלא יישאר דם כנוס בתוכם, (וגידים אלו ניכרים היטב בתוך הלב כעין צינורות).

לאחר מכן יש למלוח את הלב, שיהיה מכוסה היטב מכל צדדיו במלח בישול דק, ויש להניחו כך במשך שעה על גבי רשת, כדי שיזוב ממנו כל הדם.

אם אינו רוצה למלוח את הלב, (או כל בשר), אפשר להכשירו על ידי צלייה בלבד, (ולכתחילה יש לפזר מעט מלח על גבי הבשר, ולצלות אותו כך), שעל ידי הצלייה זב דמו ממנו, והוא מותר באכילה. ואף כשבא להכשיר את הלב על ידי צלייה, צריך לקורעו כדת וכדין, כפי שביארנו לענין מליחת הלב. ובמסעדות שנוהגים לנעוץ שיפוד בלבבות ולצלות אותם כך, כשהם שלמים בלא קריעה, הרי הם בכלל מחטיאי הרבים, ואף בארץ ישראל במקומות רבים נוהגים בעלי מסעדות כשרות להסתפק בנעיצת שיפוד, והגאון רבי שלום משאש זצ"ל רבה של ירושלים התריע על כך שחובה קדושה לתקן קלקול זה ולהקפיד על הכשרת הלב אך ורק על ידי קריעה ממש, כלומר, על ידי חיתוך על ידי סכין כמו שביארנו.

נוסף על כל מה שכתבנו, כתב הש"ך, בשם "פסקי ריקנאטי", שנוהגים גם לחתוך את חידוד הלב (היינו קצה הלב שהוא כמו חוד), כדי להעביר משם את כוחות הטומאה. וענין זה הוא על פי הקבלה. וכתב בספר כף החיים, שאם שכחו לחתוך את חידוד הלב לפני הבישול, אפשר לחתוך אותו לאחר מכן.

ולסיכום: לבבות עוף הנמכרים בחנויות, אינם מוכשרים. לכן, יש לעשות חיתוך עמוק לכל אורך הלב, ויש נוהגים לקרוע את כל הצינורות שבתוך הלב כדי שלא ישאר בהם דם. ולאחר מכן יש לשטוף היטב את הלב, ולאחר מכן למולחו במלח או לצלות אותו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרבני ארץ.
האם מותר לטגן/לצלות בשר לא מוכשר כגון סטייק על מחבת יצירה?? י"ח אלול תש"פ / 7 בספטמבר 2020

שלום לך

אם הכוונה למחבת יציקה, בודאי שאסור לעשות כן, כי אין לדם לאן לזוב. ואם עשו כן אסור לאכול את הבשר אפילו בדיעבד. ,  

את המליחה אפשר לעשות רק תוך זמן מסוים מהשחיטה, לא? ה' טבת תשע"ז / 3 בינואר 2017

נכון, רק תוך שלושה ימים, והדברים יבוארו בהמשך.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה