הלכה ליום רביעי כ"ז אב תשע"ב 15 באוגוסט 2012

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אדל בת רחל שתחי'

בתוך שאר חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

בנה

שאלה: האם מותר לאכול כבד אווז?

תשובה: לפני שנתחיל לדון בשאלת הכשר "כבד אווז", עלינו להסביר באופן כללי את אופן הייצור של מאכל זה.

האווז הוא עוף כשר בלי שום ספק, וממילא גם כבד האווז מעיקרו הוא כשר. אלא שאין לכבד האווז טעם מיוחד, אלא אם הוא בא מאווזים שפוטמו על ידי הלעטה, והיינו, שמאכילים את האווזים בעל כרחם שלש פעמים בכל יום, בכל פעם כחצי ק"ג תירס מבושל, על ידי מכונה המיוחדת לשם כך, שאליה מחובר צינור ארוך, שאורכו ורוחבו מתאימים לושט של האווז, והמלעיט תופס את האווז  ומכניס את הצינור לושט, ומתחיל לסובב בידית שבידו, ועל ידי כך נדחף התירס בחזקה לתוך הושט של האווז. כך עושים במשך שלשה שבועות, עד שמגיע האווז למשקל כפול כמעט ממשקלו המקורי. והבעיות ההלכתיות הכרוכות בכך הם רבות, ואנו לא נדון בכולן, אלא בעיקרן, ובמסקנה להלכה.

מכיון שמאכילים את האוזים בעל כרחם, מצוי אצלם פצעים ונקבים באזור הושט, אם מחמת לחץ האוכל שמאכילים אותם, ואם מחמת הצינור שמכניסים לושט שלהם. ונקב כזה בושט הוא סימן לטריפות העוף, ולא תמיד ניתן לברר אם יש נקב או פצע כזה בושט האווז, ועל כן נחלקו הפוסקים אם יש להקל באכילתו. וטעם זה הוא העיקרי לשיטת אוסרי אכילת אווזים אלו.

עוד יש לדון אודות אווזים אלה, כי הדבר ידוע, שלאחר סדר ההלעטה, אין האוזים יכולים עוד להתקיים, ולכן ממהרים לשחטם מיד בתום שבועיים להלעטתם, הלכך יש אומרים, שעצם הדבר שאין האוזים יכולים לחיות יותר, הוא סימן טריפות.

ומתחילה, לא נהגו באכילת אוזים אלו, אלא בחלק מארצות אשכנז, שהיתה שם עניות גדולה, ושומן האוזים הללו היה בזול, והיתה שעת הדחק גדולה, ולכן כמה גדולים צידדו להקל עד כמה שאפשר באכילת האוזים. אבל בארץ ישראל, לא נהגו מעולם בהלעטת אווזים. ולכן כתב הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, שאם ניתן לבטל לגמרי את הלעטת האוזים, למצוה יחשב הדבר . גם הגאון החזון איש, אמר שאין להקל בעניין זה בארץ ישראל, מפני שאף על מה שנהגו בכמה מקומות בחו"ל להקל בזה אנו מצטערים, ולא נוסיף עוד להקל בזה בארץ ישראל.

נמצינו למדים, שיש באכילת אווזים כאלה חששות הלכתיים כבדים מאד הנוגעים לאיסורי תורה. לכן, כאשר נשאל מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, מאב בית הדין בפריז, אם יש לתת הכשר למסעדות בפריז המיבאות כבד אווז מארץ ישראל, השיב לו שיפה עשה שמנע מהם קניית הכבד מבני ארץ ישראל, ובפרט שיש בכך עניין חמור של "צער בעלי חיים", שהרי כידוע נעשית ההלעטה באופן אשר הנפש היפה סולדת אף מלהביט בו, ותורתינו הקדושה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

אלא שבשנים האחרונות, הוכנס בארץ ישראל שיפור משמעותי בעניננו, בכך שהחלו להלעיט את האווזים על ידי צינור קצר הרבה יותר ממה שנהגו עד כה, והחלו גם להאכיל את האווזים בדייסת אורז רכה, שאינה גורמת לפצעים בושט האווז, (שזו הבעיה העיקרית בכשרותו), גם על ידי כך, יש אומרים שנגרם פחות צער לאווז. ואז יש יותר מקום להקל בענינו. אם כי גם באופן זה עדיין יש סברות להחמיר. ולכן כתב הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א, שאף אם יש מקום להקל בזה, מכל מקום אין לתת כשרות "מהדרין" למסעדה המספקת מעדני כבד אווז, שהרי למהדרין בכשרות אין ראוי לאכול מהם.
 
ובאמת, שלאחרונה נאסר על פי חוק להלעיט אווזים במדינת ישראל, ובחוץ לארץ (ברוב המקומות) לא נוהגים להלעיט על ידי השיפורים שהזכרנו, ואז קרוב הדבר שיש באכילת האווזים איסור ממש. ומכל מקום במקום שידוע בבירור שהאוזים הולעטו על פי הדרך שהזכרנו, עם צינור קצר וגרעיני תירס טחונים כדייסה, ונעשה הכל בהשגחה ראויה על ידי גוף כשרות אחראי, (המקפידים לבדוק לאחר השחיטה את ושט האווז לראות שאין בו סימני טריפות), המיקל לאכול ממנו, יש לו על מה שיסמוך, והמחמיר להמנע לגמרי מאכילת אווזים מפוטמים, תבא עליו הברכה. כך השיב לנו מרן הרב שליט"א.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה