הלכה ליום ראשון ט"ז אדר תשפ"ד 25 בפברואר 2024

כתיבת ספר תורה

לשאלת רבים: האם יש חיוב על כל אדם לכתוב או לרכוש לעצמו ספר תורה, והאם יוצאים ידי חובת המצוה בשותפות?

תשובה: רבינו הרמב"ם (בהלכות ספר תורה, פרק ז הלכה א) כתב: "מצות עשה על כל איש מישראל, לכתוב ספר תורה לעצמו, שנאמר, ועתה כתבו לכם את השירה הזאת".

וכדברי הרמב"ם, פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סי' ע"ר), שחובה על כל אדם מישראל לכתוב לעצמו, בעצמו או על ידי סופר, (שהוא ישלם לו על עבודתו), ספר תורה.

מקור הדברים
מקור הדברים הוא בגמרא במסכת סנהדרין (דף כא:): אמר רבא: אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה (כלומר שירש ספר תורה מאבותיו), מצוה לכתוב משלו, שנאמר (דברים לא, יט) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. ומכיון שהלכה בידינו שאסור לכתוב פרשה אחת מהתורה, כי התורה ניתנה שלימה, בודאי כוונת התורה שנכתוב את כל התורה המסתיימת בשירת האזינו.

דברי הגאון רבי יהודה עייאש
על דברי הרמב"ם שהזכרנו, כתב הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל, שמלשונו מוכח, שאם השתתפו אנשים רבים ויקנו ספר תורה, לא יצאו בזה ידי חובתם, משום שמצוה זו מוטלת על כל אחד מישראל.

ובתוספת ביאור: טעם הדבר הוא, מפני שנאמר בתורה, כתבו "לכם", וכשם שבמצות אתרוג שנאמר ולקחתם "לכם", ואמרו רבותינו במסכת בבא בתרא (קלז:), שצריך שלכל אחד יהיה אתרוג משלו, כמו כן במצות ספר תורה, החיוב הוא שיהיה לכל אדם ספר תורה משלו. וכן פסקו עוד רבים מן הפוסקים.

דברי הרא"ש
כתב רבינו הרא"ש, שטעם מצות התורה שכל אחד יכתוב לעצמו ספר תורה, אינה אלא בכדי שכל אחד יוכל ללמוד מספר התורה שלו, כמו שנאמר, "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם", לכן בזמן הזה שאין אנו רגילים ללמוד מתוך ספר תורה, מצוה גם לקנות תלמוד ופוסקים כדי ללמוד בהם.

ומדבריו למד הגאון בעל שו"ת חסד לאברהם, שבזמנינו שבלאו הכי אין אנו לומדים ישירות מספר תורה אישי, ממילא אפשר לצאת ידי חובת המצוה גם בשותפות, ובשעה שכל הציבור קוראים בספר התורה, הרי גם בעל הספר משתתף בקריאה עם הציבור, ויוצא ידי חובתו, שהרי אף אילו היה לו ספר תורה פרטי, לא היה לומד בו יותר ממה שיש לו עם הקהל. והאריך בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והביא עוד מדברי הפוסקים בעניין זה שהעלו להלכה שיוצאים ידי חובת קניית ספר תורה בשותפות, וחילקו בין דין ספר תורה לדין האתרוג שהזכרנו. ובפרט שיש לצרף לזה את שיטת הרא"ש שיוצאים ידי חובה אף בקניית שאר ספרי הקודש.

הדין למעשה
לכן להלכה, מי שאין בידו לקנות לעצמו ספר תורה, יוכל לרכוש לעצמו ספר תורה בשותפות עם הקהל, כפי שנעשה במקומות רבים, שמתנדבים כל אחד מן המתפללים בסכום כסף וקונים יחד ספר תורה. אבל כל מי שיש לאל ידו לקנות לו ספר תורה ממקנת כספו, כן יעשה, ותבא עליו ברכת טוב.

ספר תורה כמובן יש לקנות רק בעזרת תלמיד חכם או סופר ירא שמים, שידריך את הקונה שישקיע את כספו בצורה נכונה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני פעם שמעתי שמרן הרב עובדיה התיר את "הדפס משי". האם יש אמת לזה? ט"ז אב תש"ע / 27 ביולי 2010

שלום רב!

מרן הרב שליט"א אסר בפירוש את הספרים הנדפסים בהדפס משי.

בברכה,
הלכה יומית.

האם אדם יכול לצאת ידי חובה (חיוב כתיבת ס"ת לעצמו ) ע"י שיתן כסף להוצאת ספרי קודש, שיוכלו ללמוד בהם והוא ישלם את דמי ההדפסה במקום שיכתוב ס"ת לעצמו? ה' אב תש"ע / 16 ביולי 2010

שלום רב!

יכול לצאת ידי חובה באופן זה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה