הלכה ליום שלישי ה' תמוז תשפ"א 15 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת הרב הגדול המקובל

מהר"ר מרדכי בן רפאל אגלר זצ"ל

רבם ומנהיגם של אנוסי משהד, איראן,
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
ויהיה מליץ יושר על יוצאי חלציו
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

בן נכדו הי"ו

"זכות" לתת צדקה – החלום המופלא

בהלכה הקודמת הזכרנו, כי הנביא ירמיהו ביקש מה', שכאשר הרשעים יבואו לתת צדקה, יכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים. כלומר, כספי הצדקה ילכו למטרות לא ראויות, לרמאים ומתחזים. וכך לא תהיה זכות הצדקה בידיהם של הרשעים.

לעומת זאת, אדם שיש לו זכות, מן השמים מסייעים בידו שכספי הצדקה שלו יגיעו למקומות נאמנים, שבאמת מחלקים את הכספים לצורך לומדי התורה, או לסייע לעניים, ועל האנשים הללו נאמר, "אשרי משכיל אל דל – ביום רעה, ימלטהו ה'". וכמו שנאמר "צדקה תציל ממוות".

ומעשה שהיה לפני זמן מה, כאשר מגיפת הקורונה השתוללה בארצות הברית, שאז אחד מגדולי הרבנים היקרים והחשובים בקהילה, (שעליו אומרים שהוא בקי בש"ס, ומרבים בשבחו), חלה באופן קשה ביותר, עד כדי כך שהרופאים כבר שקלו לנתקו ממכונת ההנשמה, מאחר והתייאשו לגמרי מחייו.

אולם בחסדי ה', לאחר זמן מה, אותו תלמיד חכם החל לשוב להכרתו. והנה בעודו בבית החולים, ביקש מאחד ממקורביו, ממש בשארית כוחותיו, שיעביר באופן דחוף תרומה לבית המדרש "יחוה דעת" בירושלים, בסכום כסף נכבד מאד, מתוך התחייבות שהוא יגייס את הכסף מאנשי קהילתו.

לאחר שהחלים, הודיע את טעמי הדברים ברבים, וכך סיפר:

כאשר הייתי בין החיים למוות ממש, והנה נגלה אלי בחלום מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, ובפיו תוכחת מגולה, "רבי פלוני"! "מדוע אינך עוזר לבני ולבית המדרש יחוה דעת"? לכן מיד כאשר חזרתי להכרתי, פניתי לראש בית המדרש (הגאון רבי דוד יוסף שליט"א), וביקשתי ממנו, שיעביר מיד (עוד לפני חג הפסח) לאברכים שלו את ה"בונוס" שהיו רגילים לתת להם בערב פסח, כי באותה שנה מחמת המגיפה, הודיעו מנהלי בית המדרש שלא יעבירו את הסכום המיוחד עבור החגים, אלא יעבירו מילגה רגילה לכל אברך.

ואכן על סמך דברי, העבירו לכל אברך סכום נוסף לכבוד חג הפסח, ולאט לאט, הרגשתי איך שהקדוש ברוך הוא רופא כל בשר, נותן בי כוחות מחודשים, עד ששבתי ברוך ה' לאיתני! (ומיני אז מסייע הרב הנזכר הרבה לבית מדרש זה).

מעשה אמתי נוסף היה בשנת התשס"ח, לפני כחמש עשרה שנה, בזמן שהחל המשבר הכלכלי העולמי הגדול. היה יהודי יקר נדיב לב מארגנטינה, שבא אליו אדם ישר ונאמן, על מנת לבקשו שיתרום סכום כלשהו עבור צדקה. הנדיב התבונן בדבר, והחליט להתאמץ ולהעביר עבור הצדקה הזו, סכום של חמישים אלף דולר.

תיכף התקשר לטלפון של הבנק בארצות הברית, שם היו חשבונותיו, וביקש להעביר חמישים אלף דולר מהחשבון שלו לחשבון של הצדקה. השיבו לו מהבנק, שעקב המשבר הכלכלי, הם אינם יכולים להעתר לבקשתו, ועליו להמתין מספר ימים על מנת לקבל אישור העברה. כששמע כן הנדיב, כעס מאד ואמר, כיצד יתכן הדבר? הלא הכספים הללו הם שלי ואינכם רשאים לעכב אותם ביד הבנק! מיהר וטילפן אל עורך דינו בארצות הברית, וביקש ממנו לשלוח מכתב בהול לבנק, ולחייבם להעביר את הסכום כבקשתו. ומכיון שהתרעם הנדיב על התנהלות הבנק, הוסיף, כי הוא מבקש לסגור את כל חשבונותיו בבנק, ולהעביר את כל הונו לבנק אחר.

כאשר שלח עורך הדין את מכתבו לבנק, נבהלו מאד הפקידים, ומיד העבירו את כל הונו של הנדיב לבנק אחר, כספים, מניות ועוד, הכל הועבר על פי דרישת הנדיב ועורך דינו לחשבון בבנק אחר.

יום למחרת, הודיע אותו בנק על פשיטת רגל, וכל האנשים אשר השקיעו בו את כספם, הפסידו, וידידינו הנדיב, זכה שמחשבתו הטובה לתת צדקה, הצילה אותו מהפסד עצום, והיה מעשה הצדקה שלום. ישמע החכם ויוסיף לקח. (ובהלכה הבאה נזכיר עוד מעשה דומה, שאירע בתקופה ההיא).

בהלכה הבאה, נביא את סדר העדיפות במצוות הצדקה, למי הנתינה היא מובחרת ביותר, ואיזו צדקה היא הנעלית מעל הכל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר ללמוד תורה עם מכנסיים קצרות?
לא שאלתי איך מקובל ה' תמוז תשפ"א / 15 ביוני 2021

מותר, רק יזהר שלא יגע ברגליו בשעה שלומד.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה