הלכה ליום חמישי י"ד אדר תשע"ח 1 במרץ 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת גוהר דבורה ע״ה

שנפטרה ביום ח׳ באדר התשע״ח .
היא וכל בנות ישראל השוכבות עימה בכלל הרחמים והסליחות.
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

כיפורים – כפורים

ידועה אמרתו של האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, "סניגורם של ישראל", שיום הכפורים, הוא כיום פורים. והכוונה בזה, שהצלתם של ישראל בימי הפורים, היתה על ידי יום הכיפורים.

ונוכל לבאר זאת לפי מה שכתב הגאון רבי יהונתן איבשיץ בפירושו על המגילה.

נאמר במגילת אסתר: "כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם". ולאחר מכן נאמר: "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה (כלומר, לאחר סיום מאה ושמונים ימי המשתה), עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים".

והנה ידוע, כי עוונם של ישראל היה גדול, במה שנהנו מסעודתו של אחשורוש הרשע, כי גם ישראל השתתפו בסעודתו של אחשורוש שנמשכה ימים רבים.

ומובא במפרשים, שאחשורוש, היה מונה את שנות מלכותו מחודש ניסן, כדרכם של מלכי ישראל, ולכן גם סעודתו של אחשורוש, החלה מיום ראש חודש ניסן. ולכן נאמר "ימים רבים", כלומר, ימים ארוכים, כי כל שמונים ומאת ימי המשתה, היו בימי הקיץ הארוכים.

ומעתה צא וחשוב, מאה ושמונים יום מיום א' בניסן, הרי הם מסתיימים בדיוק ביום ג' בתשרי (שהרי יש ששה חודשים, אחד מלא ואחד חסר), ומיום ג' בתשרי, התחיל אחשורוש בסעודת שבעת הימים לכל העם הנמצאים בשושן, וגם עם ישראל לא שמעו בקולו של מרדכי, והשתתפו בסעודתו של אחשורוש, ולפיכך לא היה שום לימוד זכות על ישראל, להצילם מגזירת המן הרשע, שהרי נהנו מסעודתו של אחשורוש.

אולם ביום השביעי למשתה, שחל ביום העשירי בתשרי, יום הכפורים, כולם הלכו לבית הכנסת, ביום הקדוש לישראל, ולא השתתף בסעודתו של אחשורוש ביום השביעי שום אדם מישראל.

ואז מלאכי השרת מצאו מקום לפנות בדברי סנגוריא לפני ה' יתברך, על עמו ונחלתו, ישראל עם קרובו, ומיד ריחמו מן השמים, ונתערבבה שמחתו של אותו רשע, וציוה ביום ההוא להרוג את ושתי המלכה, ומחמת כן נעשתה אסתר מלכה, וניצלו ישראל מגזירת המן.

נמצאנו למדים, שמכח שמירת יום הכפורים, ניצלו ישראל ביום הפורים.

ה' יתברך יזכנו לראות ישועות ונחמות, כמו שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, כן ישוב לגאלינו גאולה שלימה, ובא לציון גואל אמן ואמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

העניין של כיפורים כפורים, מקורו בזוהר, עי' תיקוני זוהר (כא)ץ וניצוצי זוהר (אות יב)
ועי' גם סידור עולת ראי"ה(קוק. ח"ב עמ' תפד). שאילתות דר"א גאון (ויקהל סי' סז).​ ט"ז אדר תשע"ה / 7 במרץ 2015

תודה על הדברים שמעידים על ידע נרחב, ידענו מדברי הזוהר, ובכל אופן מאחר ומרן זצ"ל היה מביא את הביטוי פורים כפורים בשם רל"י מברדיטשב, לכן עשינו כמותו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה