בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי ענין מצות ספירת העומר מליל ט"ז בניסן במשך שבעה שבועות.
צריך לברך לפני ספירת העומר "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העומר. ואף על פי שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן כנו שביארנו, מכל מקום יש לברך על מצוה זו הואיל ונאמר בתורה: ושמרת לעשות ככל אשר יורוך, כאילו הקדוש ברוך הוא בעצמו צונו לקיים מצות רבותינו ז"ל. ולכן נכון הדבר לומר "וצונו" כי השם יתברך הוא שצונו לקיים מצות רבותינו, וכמו שמברכים בנוסח זה על הדלקת נר חנוכה ועל נטילת ידים ושאר מצות דרבנן.
ומכל מקום אם ספר בלי ברכה יצא ידי חובה, מפני שהברכה אינה מעכבת (כלומר מונעת בהעדרה) את עשיית המצוה. לפיכך אם ספר ספירת העומר בלי ברכה, אינו רשאי לספור שוב ולברך, שהרי כבר קיים מצותו בספירתו הראשונה, ונמצא מברך ברכה לבטלה.
מצות ספירת העומר מעומד (כלומר, יש לעמוד בשעת הספירה) וסמכו חז"ל על הנאמר אודות ספירת העומר "מהחל חרמש בקמה" אל תקרי בקמה אלא בקומה, שאדם עומד מלא קומתו. ומכל מקום אם מנה כשהוא יושב יצא ידי חובתו, וזקן או חולה שקשה להם לעמוד יכולים לספור לכתחילה כשהם יושבים.
