הלכה ליום שלישי י"ג חשון תשפ"ב 19 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת עבור

איציק -יצחק בן פאני

הוקדש על ידי

המשפחה

מלאכות המותרות והאסורות בשביעית

בהלכה זו ובבאה אחריה נבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לטיפול בגינות נוי בשביעית. ולא נבאר את כל פרטי הדינים בזה, מפני בני חוץ לארץ, שהלכות אלה אינן נוגעות להם הלכה למעשה.

מלאכות האסורות מן התורה ודרבנן
חלק מן המלאכות האסורות בשביעית, אסורות מן התורה. וחלקן אסורות מדרבנן (מגזירת חז"ל).

מלאכות האסורות בשביעית מן התורה, אלו הן: זריעה, נטיעה, זמירה (קיצוץ האילנות בכרמים), קצירת מה שגדל בשדות, בצירת מה שגדל באילנות, וחרישה.

מלאכות האסורות בשביעית מדרבנן, אלו הן: השקייה, דישון, סיקול אבנים, הדברה, וכן כל כיוצא בזה ממה שרגילים לעבוד בשדה.

"לאוקמי" – "לאברויי"
ישנן שתי הגדרות למלאכות הנעשות בעבודת האדמה. יש מלאכות שהן "לאוקמי אילנא", כלומר, כדי להחזיק את הגידולים והאילנות שלא יפסדו. ויש מלאכות שהן "לאברויי אילנא", כלומר, להטיב עם הגידולים, שיצמחו באופן טוב יותר.

דין מלאכות דרבנן
מלאכות האסורות מדרבנן, התירו חכמים לעשותן בשביעית כשהן "לאוקמי". ולפיכך, מותר להשקות בשביעית, וכן מותר להדביר בשביעית כאשר הדבר הכרחי לקיום האילן או הדשא וכדומה. אבל כאשר המלאכה באה "לאברויי", כלומר, לשפר את מצב הגידולים, ולא להצילם מהפסד, אזי אסור לעשותה בשביעית. ולפיכך, בדרך כלל אין לדשן ולזבל אילנות בשביעית, מאחר והפסקה של שנה אחת בזיבול אינה ממיתה או גורמת נזק גדול לאילן.

דין מלאכות דאוריתא
מלאכות האסורות מן התורה, נחלקו רבותינו הראשונים אם מותר לעשותן בשביעית אף כאשר הן באות "לאוקמי". שלדעת הרמב"ם, אין לעשות מלאכות אלה כלל בשביעית. ולדעת רש"י, מלאכות אלה מותרות בשביעית כשהן באות "לאוקמי", כלומר, להציל את האילן.

ולהלכה, אף שמעיקר הדין יש להקל בזה כדעת רש"י, מכל מקום טוב לעשות מלאכות אלה על ידי גוי, או בשינוי. כמו שפסק בספר ילקוט יוסף שביעית (עמוד שכט).

ומבחינה מעשית, בגינות ביתיות בדרך כלל אין הכרח לעשות שום מלאכה שהיא אסורה מן התורה בשביעית. וכל המלאכות סובלות דיחוי, מלבד מלאכת ההשקיה, (וכיסוח הדשא, שגם הוא הכרחי בשביעית כדי שהדשא לא ימות. ומה שיש מייעצים לדשן את הגינות מערב שביעית על ידי דשן שמשתחרר לאט לאט, אין הדבר פשוט להקל בזה במקום שאין הכרח, משום ששיחרור הדשן נגרם על ידי פעולת ההשקיה שמשקים בידיים בשנת השמיטה). 

מי שגדלים אצלו פירות או ירקות, עליו להפקירם בשביעית, כדי שיוכל כל מי שיחפוץ בכל, לבוא ולקחת מן הפירות. ולכל הפחות, יש לתלות שלט בפתח הגינה או הבנין, ולהודיע, שיש בגינה פירות שביעית, ושכל מי שחפץ בכך יוכל לבקש להכנס ולקחת מן הפירות.

ולסיכום: מותר להשקות בשביעית. ושאר המלאכות ההכרחיות, אם הן אסורות מדרבנן, מותר לעשותן כדי שלא יוזקו האילנות. ואם הן אסורות מן התורה, טוב לעשותן על ידי גוי, או בשינוי. ומלאכות הנעשות להטיב עם האילנות, ולא להצילן, אסור לעשותן בשביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם בעליו של אילן (פרי) יכול ליהנות מפירותיו בשנת השמיטה או רק שאחרים ייהנו? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

רשאי לקטוף מן הפירות מעט לשימושו הפרטי, ואין בדבר איסור. רק שעליו לאפשר גם לאחרים לקחת

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה