הלכה ליום רביעי ט"ו חשון תש"פ 13 בנובמבר 2019

הנחת מלכודות בשבת

שאלה: האם אסור להניח מלכודות של בעלי חיים, כאשר המלכודת פועלת בשבת?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו שאחת המלאכות האסורות לעשותן בשבת, היא מלאכת "צידה", כלומר, הצד בעל חיים בשבת, חייב משום חילול שבת מן התורה. וכן ההורג בעל חיים בשבת, חייב משום "נטילת נשמה", שהיא אחת המלאכות האסורות מן התורה.

צידה על ידי מלכודת, בשבת
לפיכך, בודאי שהמניח מצודה (מלכודת) בשבת, ומיד לאחר מכן החיה נלכדה בתוכה, חייב מן התורה משום מלאכת "צד". שאין חילוק בדבר, אם הוא צד את הבעל חיים בידו, או שהוא צד אותו על ידי כלי. שבכל אופן חייב משום צד.

ואם מניח את המצודה, ורק לאחר זמן נלכד הבעל חיים, אין האדם חייב מן התורה משום מלאכת "צד", מאחר ואין זו מלאכה ישירה שאסרה התורה, אלא רק בדרך עקיפה, שהמצודה פועלת לאחר מכן את פעולתה, כשתכנס החיה לתוכה.

אולם מבואר בדברי התוספות (שבת יז: ד"ה אין) שאסור להניח מצודות חיה ועופות ודגים בשבת, משום שרבותינו גזרו שלא לעשות כן, שמא בשעה שיניח את המצודה, תלכד בתוכה החיה, ונמצא עובר על איסור מן התורה. (ועוד יש טעמים אחרים לדון להחמיר בדבר). ולפיכך פסק מרן השלחן ערוך (סימן רנב ס"א), שאסור בהחלט להניח מצודה ללכוד בעלי חיים בשבת.

נמצא אם כן, שאסור לצוד בשבת בעלי חיים על ידי מצודות ומלכודות.

צידה על ידי מלכודת בערב שבת
אבל אם מניח את המצודה לפני כניסת השבת, מבואר בשלחן ערוך (שם) שהדבר מותר. שהרי התירו חכמים להתחיל במלאכה בערב שבת, אף על פי שהיא נגמרת מאליה בשבת. ולכן מותר להשרות בגדים בתוך מים בערב שבת, אף על פי שהם הולכים ומתכבסים בשבת. וכן כל כיוצא בזה. כמו שביארנו בכמה מקומות.

לכן לסיכום: מותר להניח מלכודות לפני שבת, אף על פי שהבעלי חיים נצודים בתוכם בשבת. אבל בשבת עצמה, אסור לעשות כן. ובהלכה הבאה נבאר את הדין לגבי מלכודות עכברים ומזיקים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורה עם ג'וק גדול ,האם מותר לרסס עליו בשבת? י"ד סיון תשע"ד / 12 ביוני 2014

כמו שכתבנו, אסור לרסס ישירות על בעל חיים, כי בודאי הוא ימות על ידי כך. ומותר לרסס בסביבתו ולאפשר לו לברוח

האם מותר לצוד זבוב או יתוש בשבת ולאחר מכן לשחררו מחוץ לבית? י"ג אייר תשע"ד / 13 במאי 2014

אסור לעשות כן בשבת. (אף שבברכי יוסף כתב שהמיקל יש לו על מה שיסמוך, מכל מקום להלכה יש להחמיר בזה)

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה