הלכה ליום רביעי י"ד שבט תשפ"ד 24 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו של החייל היקר שנפל על הגנת העם וארצינו הקדושה

סמ"ר שחר בן ליאת ז"ל

רוח ה' תניחנו בגן עדן, וישלם לו ה' שכרו הטוב, נפשו בטוב תלין,
ויזכה במהרה לקום חי בתחיית המתים, בגאולה השלימה, יראו עיננו וישמח לבנו
וינחם ה' את כל המשפחה היקרה, ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה.

הוקדש על ידי

בני משפחתו היקרים הי"ו

ט"ו בשבט – תולעים

הערב, (מוצאי יום רביעי, שהוא ליל חמישי), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר.

איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר
אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב רקח זצ"ל, הדפיס ספר מיוחד לליל ט"ו בשבט בשם "פרי עץ הדר". וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש ללמוד ב"הבנה" ככל האפשר, ולא בקריאה בלא הבנה, ובפרט יש ללמוד בהלכות השייכות לדיני ט"ו בשבט בעניני ערלה תרומות ומעשרות, ולהשתדל כאמור ללמוד בהבנה את הדברים, ולא בקריאה בלבד, מפני שערך הלימוד כשהוא בהבנה מלאה, נעלה לאין שיעור מלימוד בלא הבנה כראוי, ולפעמים חסרון ההבנה מביא לכך שאין הלימוד נחשב לימוד כלל.

אצל מרן זצ"ל עצמו, לא היו קוראים את סדר ליל ט"ו בשבט, אלא לאחר שהיו מברכים על כמה מיני פירות וירקות, ושותים בירה שחורה, מרן זצ"ל היה אומר דברי תורה. ומרן זצ"ל הנהיג כן בביתו גם בשנים שבהם היתה עניות בביתו, בכל זאת חשק מאד לקיים את המנהג, והיו קונים כמה מיני פירות, ומשקה "בירה שחורה", והכל מסובים סביב השלחן, ומאזינים לדברים היוצאים מפי קדשו.

תפלה על אתרוג
יש נוהגים להתפלל ביום ט"ו בשבט שיהיה להם אתרוג מהודר לחג הסוכות, ואף שיש מפקפקים במנהג זה, מכיון שביום ט"ו בשבט לא נגזר דין האילנות ממש, שהרי על פירות האילן אנו נידונים בעצרת, שהוא חג השבועות (כמו ששנינו בפ"א דראש השנה), מכל מקום יש קצת טעם למנהג, ולמעשה נהגו בו גדולים וטובים.  (קול סיני, חזון עובדיה ט"ו בשבט).

נוסח מיוחד לתפילה זו, אפשר לראות בספר "לשון חכמים" שחיבר רבינו יוסף חיים. ומי שאינו משיג את הנוסח הזה, יוכל לבקש כפי שירצה בלשונו.

מנהג אכילת הפירות
נוהגים להרבות באכילת פירות של אילנות בליל ט"ו בשבט, להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות, ולברך עליהם ברכות הראויות להם, ומנהג זה נזכר גם בדברי כמה מקובלים, ומנהג יפה הוא.  וגם מרן רבינו הקדוש זצ"ל, היה נוהג במנהג זה, ומברך על כמה מיני מאכלים ופירות וירקות הבאים לפניו, בשמחה ובטוב לבב.

בדיקת הפירות מן התולעים
כבר הזכרנו כמה פעמים, שפירות שמצויים בהם תולעים, צריך שיפתחם ויבדקם לפני שיברך עליהם ברכת הנהנין, וצריך להיזהר מאד בבדיקת הפירות שמוחזקים בתולעים, מפני שהוא איסור חמור, שהאוכל תולעת חייב חמישה לאווין. (פסחים כד.). והרי זה משקץ נפשו ומטמא לבו מעבודת השם יתברך. וכבר העיר לנכון הגאון רבי חזקיה די סילווא (בעל "פרי חדש") על הדרשנים שמרבים לדרוש אך ורק בדברי אגדות פשטים ורמזים, ואינם מוכיחים את העם על איסור תולעים וכיוצא בזה, שאיסורם חמור מאד.

ובפרט יש להזהר בענייני תולעים, בפירות המצויים בתקופת ט"ו בשבט והם מיובשים, כגון תאנים מיובשות, שכידוע הן מוחזקות בתולעים, ובדיקתן קשה מאד. ואף היו כמה רבנים שגזרו אומר לאסור על אכילת תאנים אלו ודומיהן מפני שקשה מאד לבדקן, ולכן חובה קדושה להישמר בעניין זה מאד, והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר.

תות שדה
ונשאלנו כמה פעמים לגבי תות שדה, שיש אומרים שיש בו חשש תולעים. ואנו נביא בזה את הוראתו של הרה"ג רבי שניאור זלמן ריוח שליט"א, שהוא מומחה בענינים הללו, ולאחר שבדק את הדברים היטב היטב, העלה שיש לנקות את התותים באופן כזה:
יש לבחור את התותים השלימים, היפים, ולא את "התאומים" או הסדוקים.

להוריד את הפרח הירוק שבקצה הפרי עם חתיכה דקה של בשר הפרי.

להשרות את התותים במי עם חומר ניקוי [כגון סטרילי או אמה] למשך דקה וחצי [לא יותר כדי שהפירות לא יתקלקלו]. ולסובב את הפירות בתוך הכלי עם החומר.

להוציא את כל הפירות מהחומר ולשטוף מהסבון.

לשפשף כל פרי תחת ברז מים עם ספוג או מברשת רכה, או על כל פנים עם היד סביב סביב, על כל חלקי הפרי ובפרט במקומות המסתור.

פרי שיש חשש לחדירה או שהוא רך מדאי, יש לחצותו לשנים. את שאר הפירות אין חובה לחצות לשנים.

ירקות "ירוקים"
ירקות עלים, אין להשתמש בהם, אלא אם הם מגודלים בגידול מבוקר ("גוש קטיף") ועם השגחה מעולה. אך גם כאשר קונים ירקות בהשגחה כזו, יש לשים לב ולהזהר מאד, לנהוג כפי הוראות השטיפה שמופיעות על גבי האריזות. וכן הדין לגבי ברוקולי וכרובית טריים שנמכרים בתקופה הזו עם השגחה מיוחדת בענין התולעים, וכן הדין בכל ימות השנה לגבי כל ירקות העלים למיניהם.

ברכת שהחיינו על פרי חדש
על פרי חדש (כלומר פרי שלא אכל ממנו באותה עונה) מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ויש להקדים ברכת הנהנין של הפרי, לפני ברכת שהחיינו, משום שכלל יש בידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם", ולכן, ברכת הפרי שהיא באה בתדירות גבוהה יותר, הרי היא קודמת לברכת שהחיינו שאינה תדירה כל כך.

ואם יש לפניו שני מיני פירות חדשים, די בברכת שהחיינו אחת לשניהם, אך זאת דווקא באופן ששני הפירות לפניו, אבל אם אחד מהם אינו לפניו, יברך ברכת שהחיינו על כל מין ממיני הפירות כשיבוא לפניו.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שאלתי בנושא תותים עד לאן צריך להקפיד כדי לא להגיע חס וחלילה לאיסור אכילת תולעים והאם נושא השטיפה בסבון והשרייתם בחומר היא בגדר חומרה או מעיקר הדין תודה ט"ו שבט תשפ"א / 28 בינואר 2021

אני איני מומחה לעניני תולעים מהצד המציאותי. לפי מה שאנו רואים בעיניים, אין בהם כל כך תולעים. אבל מומחי כשרות, וכן הרה"ג רבי אהרן בוטבול שליט"א, מעידים שהם בדקו בצורה רצינית ומצאו שבאמת יש בהם תולעים, ועל דברי הגר"א בוטבול סמכנו במה שכתבנו שיש חובה לשטוף אותם ולשפשף ועם סבון וכו'. תבורך מפי עליון, 

על פרי חדש (כלומר פרי שלא אכל ממנו באותה עונה) מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", שמעתי מאחד הרבנים שלא כתוב בשום מקום ששהחיינו תלוי אם האדם אכל השנה או לא, זה תלוי האם זמנו של הפרי מתחדש משנה לשנה, ? כ"ד שבט תשע"ט / 30 בינואר 2019

שני הפרטים נכונים. צריך שיהיה פרי חדש באותה שנה, וכמובן שתהיה זו הפעם הראשונה שאוכל ממנו. וחן חן על ההערה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה