הלכה ליום שלישי ל' שבט תשפ"ו 17 בפברואר 2026

נטילת אקמול, אדוויל, וכדורי שינה בשבת

שאלה: האם מותר ליטול בשבת כדורי אקמול, או כדורי שינה, והאם מותר לתת אקמול לתינוק שיש לו חום בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את גזירת חכמים, שאדם שאינו חולה (השוכב במיטה), אסור לו ליטול בשבת תרופה. והסברנו את טעם הגזירה.

כדורי שינה
כתב בספר אשל אברהם (סימן שכז), שמותר לרחוץ בשבת את הראש ביין שיכר, כדי שיוכל להרדם בקלות. משום שאין זה דומה לרפואה האסורה בשבת. כי הרדמה אינה בכלל רפואה.

ומדבריו אלו למד הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (בספר שלחן שלמה סימן שכח), שמותר להשתמש בכדורי שינה בשבת. ואחרוני זמנינו דנו בזה לכאן ולכאן, ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש להקל בנטילת כדורי שינה למי שזקוק להם כדי להרדם. כי אין זה בכלל רפואה לחולי. כי העדר השינה אינו חולי, רק הוא צער גדול. ולכן לא שייכת בזה גזירת חכמים על רפואה בשבת. והביא כמה סברות להקל בזה. (חזון עובדיה ח"ג עמוד שסז).

משככי כאבים
ולענין נטילת כדורי אקמול וכדומה. כבר ביארנו, שמי שהוא חולה, וסובל מחוליו, כגון שהוא שוכב במיטה מרוב חולי, מותר לו ליטול תרופות כדרכו. כי גזירת "שחיקת סממנים", שאוסרת לקחת תרופות בשבת, אינה שייכת למי שהוא חולה ממש. ולכן, אף על פי שלסתם מיחוש קל, כגון כאב ראש קל, אין להקל בנטילת כדור אקמול, אבל מי שהוא חולה ממש, וסובל מחום וכאבים, מותר לו ליטול תרופות אלה, לשיכוך כאבים ולהורדת חום. (חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שסח).

דין תינוק
ולתינוק בלאו הכי יש להקל בזה בפשיטות, כמו שכתבנו, שעד גיל תשע שנים מותר לתת לילדים כל תרופה שיש להם צורך ליטול אותה. ובפרט תינוקות, שיש חשש סכנה כאשר חום גופם עולה, ויש לדאוג בצורה מהירה לאיזון חום הגוף שלהם.

ולסיכום: מותר ליטול במקום צורך כדורי שינה בשבת. ומי שסובל ממיחוש, כגון כאב בטן קל, לא יטול תרופה לשיכוך כאבים, אבל אם חלה בכל גופו, וכגון שהוצרך לשכב במיטה מרוב חולי, רשאי ליטול כל תרופה שיצטרך. ולתינוק בלאו הכי מותר לתת כל תרופה שיש בה צורך בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להניח משחה או קרם נוזלי על עור יבש בשבת בלי לימרוח? כ"ז טבת תשע"ד / 30 בדצמבר 2013

לאנשים מבוגרים אין להקל בזה, משום רפואה בשבת

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה