הלכה ליום ראשון י"ג תמוז תשפ"ג 2 ביולי 2023

מצות מזוזה

מצות עשה מן התורה, לכתוב שתי פרשיות "שמע ישראל", "והיה אם שמוע", על גבי קלף, ולקבוע אותן על מזוזת (משקוף) פתח הבית, שנאמר (בדברים פרק ו ופרק יא) "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ".

מי חייב במזוזה?

נשים במצות מזוזה
חייב כל אדם להזהר במצות מזוזה, שהכל חייבים בה. וגם הנשים מחוייבות במצות מזוזה, כשם שמחוייבות בשאר המצוות, וכמו שנאמר (דברים פרק יא): וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ - לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם", ודרשו רבותינו בגמרא (בקידושין לד. וביומא יא:), שהנשים אף הן מבקשות חיים, ומחוייבות במצות מזוזה.

יש מי שכתב, שהאשה לא תקבע מזוזה בעצמה, והביא נימוקים לדבריו. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו הליכות עולם חלק שמיני עמוד רא ועמוד רטז) כתב להשיב על דבריו, והעלה להלכה, שהאשה רשאית לקבוע את המזוזה בעצמה בברכה, כדין האיש.

קטנים במצות מזוזה
כתב הרמב"ם, (בפ"ה מהלכות תפילין ומזוזה), מחנכים את הקטנים לעשות מזוזה בבתיהם. כלומר, בית שדרים בו ילדים (כגון בפנימיה), יש לקבוע בו מזוזה, ואף על פי שהקטנים פטורים מן המזוזה, מכל מקום כשם שיש לחנכם לכל המצוות, יש לחנכם למצות מזוזה גם כן. ולכן יש לקבוע בבתיהם ובחדריהם מזוזות. ובפרט שבמצות מזוזה יש מעלה מיוחדת, שבכל זמן שיכנס דרך הפתח יפגוש ביחוד שמו של הקדוש ברוך הוא, ויזכור אהבתו, וידע שאין דבר העומד לעולם, אלא ידיעת ואמונת צור העולמים. ועוד, שסגולת המזוזה לשמור על הדרים בבית.

כשקובעים את המזוזה בבית, אין לאפשר לילד או לילדה שאינם בני מצוות לקבוע את המזוזה. מאחר וקביעת המזוזה שלהם, אינה פוטרת את הגדולים ממצות מזוזה.

מעלת המזוזה
אמרו חז"ל, (מנחות מג:), כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, ציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירים רבים. והם המלאכים המצילים את האדם מן החטא, שנאמר, "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם". ובזכות מצות מזוזה נשמר האדם וכל בני ביתו מן המזיקים. ולכן כותבים על המזוזה שם "שדי", שהוא ראשי תיבות "שומר דלתות ישראל".

ממי לקנות מזוזה 
הסופר שכותב את המזוזה, צריך שיהיה ירא שמים בתכלית, ודיני המזוזה רבים מאד, ועל כן אין לרכוש מזוזה, אלא מסופר, או מסוחר, שהם יראי שמים בתכלית. וכן הדין לגבי תפילין וספרי תורה, שאין לרוכשם מכל הבא ליד, אלא מסופר מומחה וירא שמים דוקא. ונכון לכתחילה, שספרדי ישתמש בספר תורה ומזוזה שנכתבו בכתב ספרדי, ואשכנזי, יקח ספר תורה ומזוזה שבכתב אשכנזי. ולגבי תפילין, כבר ביארנו את הדין בזה באופן מיוחד.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה