הלכה ליום שני י"ח אלול תשפ"ו 31 באוגוסט 2026

מסירת דין לשמים

שאלה: האם נכון הדבר, שאסור למסור דין לשמים. כלומר, לומר, שה' יעניש את מי שעשה לי רעה אם אני צודק?

תשובה: כאשר שרה אמנו עליה השלום ראתה שהיא עקרה, נתנה את שפחתה הגר לאברהם אבינו, וכאשר ראתה הגר, שהיא עומדת ללדת בן לאברהם, החלה לנהוג בזלזול כלפי שרה. וכך נאמר בתורה (בראשית, טז): "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ! אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ, יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ"! כלומר, לשרה אמנו היתה טענה כלפי אברהם, והיא מסרה את הדין ביניהם לה', שהוא ישפוט ביניהם מי הוא הצודק.

דברי רב חנן
ובגמרא במסכת בבא קמא (דף צג.), אמר רב חנן, המוסר דין על חבירו, הוא נענש תחילה, שנאמר, "ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך", ונאמר, "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". כלומר, שרה אמנו גרמה כביכול לעצמה, שנסתלקה מן העולם לפני אברהם, מפני שמסרה את דינו לשמים.

כשאי אפשר למצות את הדין בבית דין
ומבואר עוד בגמרא, שיכול אדם לתבוע את חבירו לדין בעולם הזה, לפני דיינים. ואם חבירו אינו ממושמע לדיינים, ואי אפשר למצות איתו את הדין בעולם הזה, מותר למסור את דינו לפני ה'. וכן אם אין דיין שיוכל לדון ביניהם, מפני שאין שם בית דין, או מפני שהנתבע מביא עדים שקרנים וכדומה, גם כן מותר למסור את הדין, וידון אותו מלכו של עולם. (כמובן, דוקא אם הוא צודק. ובכל זאת לא תמיד הדבר מומלץ).

אם צריך להודיע שהוא מוסר את דינו לשמים
וכתב רבינו הר"ן (ראש השנה דף ג:), שאפילו אם הנתבע אינו שומע בקול בית דין, או שאין בכלל בית דין שיכולים לדון בענינו, אסור למסור את דינו לשמים, אלא לאחר שיודיענו שהוא עומד למסור את דינו לשמים. וכן פסק הרמ"א בשלחן ערוך חושן משפט. (סוף סימן תכב. ועיין חו"מ סימן טו ס"ג, ובב"י ובברכי יוסף שם).

כל הממהר למחול, הרי זה משובח
והנה לפני כשנה, ביארנו, שאסור לאדם להיות אכזרי ולא להתפייס, אלא יהיה נוח לרצות (למחול) וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל לו בלב שלם ובנפש חפיצה, שזו דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון. ובמשנה במסכת בבא קמא (צב.) אמרו, ומנין שלא יהא המוחל אכזרי? שנאמר (בראשית, כ) "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ".

ולשון הרמב"ם (בפרק ה מהלכות חובל), "שכל הממהר למחול, הרי זה משובח ורוח חכמים נוחה הימנו". כלומר, מעלה גדולה יש למי שממהר למחול למי שעשה לו עוולה. וכל מי שאינו מוחל, אינו הולך בדרכי זרע ישראל. מפני שזרע ישראל יש בהם סימנים, שהם רחמנים, בישנים, וגומלי חסדים. (סמ"ע ס"ק ד). ומאחר ויש בהם בישראל מעלות טובות הללו, הם ממהרים למחול ולסלוח.

ואין ראוי להדבק ולהתקשר בקשרי נשואין, אלא במי שיש בו מן המעלות הללו, שהוא רחמן וביישן וגומל חסדים. (יבמות עט.). אבל מי שהוא עז פנים ואכזרי, אין להדבק בו. וסימן לשלושת המעלות הללו, כי "גבר" עלינו חסדו, "גבר" ראשי תיבות, ג'ומלי חסדים, ב'ישנים, ר'חמנים. (השל"ה מסכת פסחים פ' נר מצוה).

ואגב נזכיר את ביאורו של מרן זצוק"ל (בדרשותיו עמוד רחצ), שרמז בדברי חז"ל, "שלוש מדות יש בישראל, בישנים, רחמנים וגומלי חסדים". כלומר, יש עניים בישנים, שאינם פושטים יד לקבל צדקה. ויש בישראל רחמנים, אלו העשירים שרוצים לתרום ולעזור לעניים, אבל אינם יודעים מי הוא הנצרך להם. ובאים גומלי חסדים, נוטלים מן העשירים הנדבנים ונותנים לעניים. להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.

שאלות ותשובות על ההלכה

 אם התביעה עומדת על אלפי דולרים או אפילו על מיליוני דולרים האם גם צריך למחול? כ"ד אב תשע"ג / 31 ביולי 2013

בכל מקרה יש למצות את הדין בבית דין, או בכל דרך אחרת על פי הוראת הפוסקים. ולאחר מכן יודיענו שעומד למסור דינו לשמים. ואחר כך יעשה מה שיבחר. ואם ימחל, הרי זה משובח, והקדוש ברוך הוא ינהג עמו באותה מדה. ואם לא ימחל, בלאו הכי לא תצמח לו תועלת אם חבירו יענש.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה