הלכה ליום רביעי ח' אדר תשע"ט 13 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

עם ישראל

כל אחד ואחד, בכל אשר הוא צריך, ברכה וישועה.
נזכה לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

הוקדש על ידי

משפחת אסולין

מדת הבטחון – שידוכו של המהר"ל מפראג

שאלה: האם הבטחון בהקדוש ברוך הוא, מסייע גם למי שאינו ראוי לטובה ממנו?

תשובה: בגמרא במסכת מנחות (דף כט:), שאלו, מהו פירוש הכתוב (ישעיה, כו) "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים"? והשיבו: כל התולה בטחונו בהקדוש ברוך הוא, הרי הוא לו מחסה ועוז, בעולם הזה, ולעולם הבא. ובירושלמי במסכת ברכות (פרק ה הלכה א) אמרו: לעולם לא יהיה פסוק זה זז מפיך, "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך"!

ומכלל הדברים אנו למדים בודאי, שעצם הבטחון בהקדוש ברוך הוא, גורם לאדם טובה גדולה, וכמו שאמרו במדרש (תהלים לב, רמז תשיט), רבי אליעזר אומר, אף למי שאינו הגון, ובוטח בה', נאמר עליו "והבוטח בה' חסד יסובבנו".

וכן במדרש (שוחר טוב סימן קמא) אמר דוד המלך עליו השלום: רבון העולמים! אני, אף על פי שאין בי מעשים טובים, מכל מקום, על חסדך בטחתי! ה' קראתיך חושה לי! האזינה קולי בקראי לך!

וככל שיתרגל האדם עוד ועוד במדת הבטחון, ילך ויתחנך להשליך על ה' יתברך את כל יהבו. כמו שנאמר, "השלך על ה' יהבך, והוא יכלכלך". ועל ידי זה יזכה לרוב טובה ותשועה מאת ה' מן השמים.

וכמה אנשים פשוטים יש בישראל, ובפרט בדור שלפנינו היו מצויים מאד, שהיתה נטועה בלבם מדת הבטחון באופן נפלא מאד, וזכו להוושע באופנים שונים למעלה מגדר הטבע.

ומעשה שאירע להגאון המהר"ל מפראג, שבצעירותו, השתדך עם הנערה המשכילה אשת חיל ויראת ה', מרת פֶערְל, בתו של הגביר רבי שמואל ב"ר יעקב, שהיה עשיר מופלג ומקורב למלכות, והגביר, הבטיח לשלם במיטב כספו נדוניא ביד רחבה, וגם את כל הוצאות הנשואין נטל על עצמו.

אולם גלגל הוא שחוזר בעולם, וכעבור מספר שבועות, ירד הגביר מנכסיו ונתרושש מאד, עד שנאלץ לשלוח מכתב ממרחקים אל החתן, שאין לו אפשרות לעמוד במה שהבטיח, ולכן הוא נותן לחתן רשות למצוא לו שידוך אחר. (ובימים ההם, ללא סיוע מצד המחותן, לא היה שום קיום לבית שיבנו הזוג הצעיר).

החתן השיב, שהוא בוטח בה', שבסופו של דבר עד הנשואין הכל יבוא על מקומו בשלום. ורק אם המחותן ישיא את בתו לאדם אחר, הוא ישקול בדעתו מה לעשות. אבל כל זמן שהנערה ממתינה לו, הוא מצפה לישועת ה', ותשועת ה' כהרף עין. כך המשיך המהר"ל בלימודו, בשקידה רבה ובקדושה יתירה, ביתר שאת ויתר עוז.

הכלה, בראותה את המצב העגום בביתה, עשתה לעצמה חנות קטנה לממכר מוצרי מאפה, לחם ועוגות, כדי לפרנס את הוריה. ואז היתה שעת חירום ומלחמה בין המדינות.

והנה יום אחד, הופיע חייל פרש, רוכב ודוהר על סוס, ובהגיעו אל החנות, נעץ את הרומח שבידו לתוך כיכר לחם אחד, ורצה להמשיך בדרכו עם הכיכר בלי לשלם עבורו. אז אחזה הכלה ברסן הסוס, ובכתה לפני הפרש, והתחננה לפניו, כי ענייה סוערה היא, ועליה לפרנס את הוריה הזקנים. ענה לה הפרש, האמיני לי, כי זה שלשה ימים שלא אכלתי לחם, וכסף מזומן אין בידי, והנה אני רוכב על הסוס, ותחתי כר אחד, קחי את הכר תמורת הכיכר, ותוך שהוא מדבר, שמט את הכר מתחתיו, וזרק אותו לחנות.

לימים, פתחה הכלה בסכין את תפירות הכר, ומצאה שכל שורה ושורה מלאה דינרי זהב, ונתעשרו עושר רב. ואז היתה הכלה בת עשרים ושמונה שנה, (וקראו לה "פערל, מרגניתא דלית לה טימי"). ויכתוב המחותן, וישלח אל הרב החתן, שהגיע עתו עת דודים, כבן שלושים ושלוש שנה, שברוך ה' יוכלו לערוך הנשואין כהלכה. ויסע אליהם החתן, וחגגו את הנשואין ברוב פאר והדר. (וראה בארוכה במאור ישראל דרושים, עמוד שמט).

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה