הלכה ליום שלישי כ"ו תמוז תשפ"ה 22 ביולי 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם חיים בן מרים הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתו

כלי נשק לנשים

שאלה: האם מותר לנשים לשאת על עצמן כלי נשק לצורך חיוני?

תשובה: נאמר בתורה (ויקרא יט) "לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה". ומכאן אנו למדים שאסור לאיש ללבוש בגד של אשה, וכמו כן אסור לאשה ללבוש בגד של איש.

ובמסכת נזיר (נט.) שנינו, רבי אליעזר בן יעקב אומר, מנין שלא תצא אשה בכלי זיין (נשק) למלחמה? תלמוד לומר: "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה".

וזו לשון הרמב"ם (בפרק יב מהלכות עבודה זרה הלכה י): לא תעדה אשה עדי (תכשיט) האיש, כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע, או שתלבש שריון וכיוצא בו. ולא יעדה איש עדי אשה, כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב במקום שאין עושים כן אלא הנשים, הכל כמנהג המדינה. ואיש שעדה עדי אשה, ואשה שעדתה עדי איש, חייבים מלקות. ע"כ. וכתב מרן הכסף משנה, שהרמב"ם פסק הלכה כדעת רבי אליעזר בן יעקב, משום שאמרו בגמרא (גיטין סז ע"א) "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי". וכן פסקו עוד מרבותינו הראשונים. וכן פסקו להלכה הטור והשלחן ערוך יורה דעה (סימן קפב סעיף ה) כלשון הרמב"ם שציטטנו.

אולם מבואר בלשון הרמב"ם ובדברי הפוסקים, שכל דבר שנהגו גם הנשים ללובשו, אף על פי שהוא לבוש של אנשים, אין איסור לנשים ללובשו. וכן להיפך, דבר שנהגו הנשים לעשותו, ולאחר מכן נהגו גם האנשים לעשותו, אין בו איסור כלל.

ודוגמא לדבר, הוא דין הסתכלות במראה. שבדברי רבותינו מבואר, שאסור לאיש להסתכל במראה כדי להתייפות. ובזמנינו גם אנשים נוהגים להסתכל במראה, ולפיכך להלכה אין איסור בזה בזמנינו, כיון שנשתנתה המציאות, ואין זה מנהג של נשים בלבד.

ומעתה בנדון כלי נשק, אף על פי שבדרך כלל כלי נשק עשויים עבור אנשים יותר מעבור נשים, מכל מקום, במקום שיש צורך חיוני בדבר, כגון ביישובי הספר וכדומה, שיש חשש של סכנת נפשות מפחד המרצחים המחבלים ששמו להם למטרה להרוג נפשות ולזרוע הרס וחורבן במדינת ישראל, מותר גם לנשים להתאמן ולישא נשק להגן על עצמן ועל תלמידי בתי הספר שבהשגחתן, מחשש פעולה זדונית של המחבלים, אשר לא ישאו פנים לזקן ונער לא יחונו. שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש.

וכבר כתב רבינו יהודה החסיד בספר חסידים (סימן ר) וזו לשונו: עת לעשות לה' הפרו תורתך, לפיכך אם צרו עכו"ם (גויים) על עיר מישראל, וכן נשים שהולכות בדרך, ויראות פן יפגעו בהן עכו"ם ויאנסו אותן, מותר להן ללכת בבגדי גברים ולחגור עצמן בחרב, כדי שיהיו סבורים העכו"ם שהם גברים. וכן הדין לבחורים שאין להם זקן, שיכולים ללבוש בגדי נשים כדי להנצל מאויבים. וכן פסק בשו"ת תרומת הדשן (סימן קצו).

וכן פסקו להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק חמישי סימן נה), והגאון רבי משה פינשטיין ז"ל בשו"ת אגרות משה (ח"ו יו"ד סימן לה). ועוד מגדולי הפוסקים. והביאו סברות נוספות להקל בזה.

ולסיכום: מותר למורות ולגננות שביישובי הספר להתאמן ולאחוז בנשק בעת שמירתן על בתי הספר, ובלבד שיקפידו מאוד על כל כללי הצניעות בעת אימונן, כראוי לבנות ישראל הכשרות, ולא יתייחדו עם גבר זר בשעת האימונים בנשק, על פי מה שמבואר בדברי רבותינו הטור והשלחן ערוך אבן העזר (סימן כב). ותהיה יראת ה' על פניהן. והשם יתברך ישמור צאתן ובואן לעד לעולם.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה, לפי מה שכתבתם, יהיה מותר לאיש לצבוע את שערו, אם הוא מתחיל להלבין, כיוון שהרבה נוהגים כן כיום, האם כך הדין? כ"ה טבת תשע"ג / 7 בינואר 2013

מאחר ויש בדבר נגיעה באיסור תורה, האריך בזה מרן שליט"א, והעלה שרק במקום צורך, כגון בחור רווק, יש להקל לצבוע שערו. ואנו כתבנו את הדברים בקיצור נמרץ, אך אין להקיש לבד לכל דבר וענין, כי הדברים מורכבים.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה