הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תשע"ו 6 בינואר 2016

ביזיון תלמידי חכמים ועונש נידוי

  מרן זצ"ל עם הגרי"ש אלישיב זצ"ל

הלכות אלו שנבאר להלן, שייכים כלפי כל תלמיד חכם, ואף על פי שלא למדו ממנו אפילו ענין אחד בתורה, בכל זאת חייבים לכבדו בכמה דברים, כפי שנבאר.

כתב הרמב"ם (בפרק ו מהלכות תלמוד תורה), עוון גדול לבזות את החכמים או לשנאותן, ולא חרבה ירושלים עד שבזו בה תלמידי חכמים, שנאמר (בספר דברי הימים לו) "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת ה' בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא", כלומר, היו בוזים לומדי דבריו של ה', שהם התלמידי חכמים, ובעון זה עלתה חמת ה' עד שנענשו ישראל בחורבן ירושלים.

ובמשנה במסכת סנהדרין (דף צ.) שנינו: אלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורס. ובגמרא שם (דף צט:) פירשו, רב ורבי חנינא אמרו שניהם, "אפיקורס", זה המבזה תלמידי חכמים. נמצא אם כן שהמבזה תלמידי חכמים אין לו חלק לעולם הבא.

ומי שביזה תלמיד חכם ובאו עדים בפני בית דין והעידו שביזהו, בית דין היו מנדין אותו ברבים, וקונסין אותו בקנס כבד. ומן הדין תלמיד חכם שביזה אותו איזה אדם, רשאי אותו החכם לנדותו, ונידויו נידוי, וחייבים כל העם שאינם תלמידי חכמים כמו המנדה, לנהוג במנודה כל דיני נידוי, כגון שלא לצרפו למניין ושלא לשבת בתוך ארבע אמותיו. עד שימחל לו החכם ויתיר לו נידויו.

וכתב הרמב"ם, אף על פי שיש רשות לחכם לנדות לכבודו (דהיינו מפני כבודו), אינו שבח לתלמיד חכם להנהיג עצמו בדבר זה, אלא מעלים אזניו מדברי עם הארץ, וכן היה דרך החסידים הראשונים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, ולא עוד אלא שמוחלים למחרף וסולחים לו. וחכמים גדולים היו משתבחים במעשיהם הנאים ואומרים שמעולם לא נידו אדם מפני כבודם. וזוהי דרכם של תלמידי חכמים שראוי לילך בה. במה דברים אמורים? כשבזהו או חרפהו בסתר, אבל תלמיד חכם שבזהו או חרפהו אדם בפרהסיא אסור לו למחול על כבודו, ואם מחל נענש שזהו בזיון התורה, אלא נוקם ונוטר כנחש עד שיבקש ממנו מחילה ויסלח לו.

וכן אירע לפני כארבעים שנה, שאדם אחד ביזה את מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בישיבת פורת יוסף, לפני קהל רב, ומרן רבינו זצ"ל נידה את אותו אדם, והלה הלך לגאונים רבי בצלאל ז'ולטי זצ"ל רבה של ירושלים ולרבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל להתלונן על כך, והרבנים כששמעו על עניין הנידוי של מרן הרב זצ"ל, מיד נהגו במנודה כדין התורה. ואחר כך בא המנודה למרן הרב זצ"ל יחד עם הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, וביקש את סליחת הרב. ונידוי זה של גדול הדור הרי הוא חמור שבעתיים מנדרו של תלמיד חכם אחר, מפני שהמבזה את גדול הדור דינו כמבזה את רבותיו (כפי שביארנו בהלכות קודמות, שדין גדול הדור כדין רבו המובהק.) וה' הטוב יכפר.

ועוד היה מעשה לפני כעשר שנים, באדם אחד שביזה את מרן רבינו זצ"ל ברבים, ובא מרן זצ"ל לבית המדרש "יחוה דעת", ונידה את אותו אדם. וכל תלמידי מרן זצ"ל נהגו בו ככל דיני המנודה. עד שהלה התחרט מאד על מעשיו, ובא לפני מרן זצ"ל וביקש את סליחתו, ומחל לו מרן זצ"ל, וכתב לו על גבי נייר, כי אותו אדם אמנם בא לפניו והתנצל על מעשיו, ומעתה הרי הוא מוחל לו ומתיר את נידויו. ושב ורפא לו.

ולעומת זאת פעמים רבות מאד שכמה אנשים זלזלו בכבוד מרן זצ"ל על גבי עיתונים ועלונים וכדומה, ואנו, תלמידיו, רצינו לעשות מחאה על כבוד תורתו, אך מרן זצ"ל ביקשנו שלא לפעול בענין זה מאומה, והיה מוחל על עלבונו, ואף כאשר המזלזלים בו באו לפניו, וכגון בעת שישב שבעה על פטירת בנו, שאז באו רבים גם ממתנגדיו ומעליביו לנחמו, נהג כלפיהם מרן זצ"ל בכל אותות האהבה והכבוד, כי כן היה מנהגו תמיד, למחול על עלבונו, ולקרב את כולם לפעול יחד למען הגדלת התורה והאדרתה, למען מגמתינו המשותפת להרים קרנה של תורה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה