הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תשע"ו 6 בינואר 2016

ביזיון תלמידי חכמים ועונש נידוי

  מרן זצ"ל עם הגרי"ש אלישיב זצ"ל

הלכות אלו שנבאר להלן, שייכים כלפי כל תלמיד חכם, ואף על פי שלא למדו ממנו אפילו ענין אחד בתורה, בכל זאת חייבים לכבדו בכמה דברים, כפי שנבאר.

כתב הרמב"ם (בפרק ו מהלכות תלמוד תורה), עוון גדול לבזות את החכמים או לשנאותן, ולא חרבה ירושלים עד שבזו בה תלמידי חכמים, שנאמר (בספר דברי הימים לו) "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת ה' בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא", כלומר, היו בוזים לומדי דבריו של ה', שהם התלמידי חכמים, ובעון זה עלתה חמת ה' עד שנענשו ישראל בחורבן ירושלים.

ובמשנה במסכת סנהדרין (דף צ.) שנינו: אלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורס. ובגמרא שם (דף צט:) פירשו, רב ורבי חנינא אמרו שניהם, "אפיקורס", זה המבזה תלמידי חכמים. נמצא אם כן שהמבזה תלמידי חכמים אין לו חלק לעולם הבא.

ומי שביזה תלמיד חכם ובאו עדים בפני בית דין והעידו שביזהו, בית דין היו מנדין אותו ברבים, וקונסין אותו בקנס כבד. ומן הדין תלמיד חכם שביזה אותו איזה אדם, רשאי אותו החכם לנדותו, ונידויו נידוי, וחייבים כל העם שאינם תלמידי חכמים כמו המנדה, לנהוג במנודה כל דיני נידוי, כגון שלא לצרפו למניין ושלא לשבת בתוך ארבע אמותיו. עד שימחל לו החכם ויתיר לו נידויו.

וכתב הרמב"ם, אף על פי שיש רשות לחכם לנדות לכבודו (דהיינו מפני כבודו), אינו שבח לתלמיד חכם להנהיג עצמו בדבר זה, אלא מעלים אזניו מדברי עם הארץ, וכן היה דרך החסידים הראשונים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, ולא עוד אלא שמוחלים למחרף וסולחים לו. וחכמים גדולים היו משתבחים במעשיהם הנאים ואומרים שמעולם לא נידו אדם מפני כבודם. וזוהי דרכם של תלמידי חכמים שראוי לילך בה. במה דברים אמורים? כשבזהו או חרפהו בסתר, אבל תלמיד חכם שבזהו או חרפהו אדם בפרהסיא אסור לו למחול על כבודו, ואם מחל נענש שזהו בזיון התורה, אלא נוקם ונוטר כנחש עד שיבקש ממנו מחילה ויסלח לו.

וכן אירע לפני כארבעים שנה, שאדם אחד ביזה את מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בישיבת פורת יוסף, לפני קהל רב, ומרן רבינו זצ"ל נידה את אותו אדם, והלה הלך לגאונים רבי בצלאל ז'ולטי זצ"ל רבה של ירושלים ולרבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל להתלונן על כך, והרבנים כששמעו על עניין הנידוי של מרן הרב זצ"ל, מיד נהגו במנודה כדין התורה. ואחר כך בא המנודה למרן הרב זצ"ל יחד עם הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, וביקש את סליחת הרב. ונידוי זה של גדול הדור הרי הוא חמור שבעתיים מנדרו של תלמיד חכם אחר, מפני שהמבזה את גדול הדור דינו כמבזה את רבותיו (כפי שביארנו בהלכות קודמות, שדין גדול הדור כדין רבו המובהק.) וה' הטוב יכפר.

ועוד היה מעשה לפני כעשר שנים, באדם אחד שביזה את מרן רבינו זצ"ל ברבים, ובא מרן זצ"ל לבית המדרש "יחוה דעת", ונידה את אותו אדם. וכל תלמידי מרן זצ"ל נהגו בו ככל דיני המנודה. עד שהלה התחרט מאד על מעשיו, ובא לפני מרן זצ"ל וביקש את סליחתו, ומחל לו מרן זצ"ל, וכתב לו על גבי נייר, כי אותו אדם אמנם בא לפניו והתנצל על מעשיו, ומעתה הרי הוא מוחל לו ומתיר את נידויו. ושב ורפא לו.

ולעומת זאת פעמים רבות מאד שכמה אנשים זלזלו בכבוד מרן זצ"ל על גבי עיתונים ועלונים וכדומה, ואנו, תלמידיו, רצינו לעשות מחאה על כבוד תורתו, אך מרן זצ"ל ביקשנו שלא לפעול בענין זה מאומה, והיה מוחל על עלבונו, ואף כאשר המזלזלים בו באו לפניו, וכגון בעת שישב שבעה על פטירת בנו, שאז באו רבים גם ממתנגדיו ומעליביו לנחמו, נהג כלפיהם מרן זצ"ל בכל אותות האהבה והכבוד, כי כן היה מנהגו תמיד, למחול על עלבונו, ולקרב את כולם לפעול יחד למען הגדלת התורה והאדרתה, למען מגמתינו המשותפת להרים קרנה של תורה.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה