הלכה ליום חמישי י"ב טבת תשע"ט 20 בדצמבר 2018

הפלגה בספינה של ישראל בעצם יום השבת

שאלה: האם מותר להפליג בספינה ישראלית, שרב החובל ושאר אנשי צוות האניה רובם ככולם יהודים, כאשר ידוע שההפלגה נמשכת גם בעצם יום השבת?

תשובה:

עצם ההפלגה בספינה הנוסעת בשבת
עצם הדין, שמותר להפליג בספינה, אף על פי שידוע שהספינה תמצא בלב ים גם ביום השבת, אינו פשוט. אולם, אם הנסיעה היא לדבר מצוה, כגון אדם הנוסע מחוץ לארץ לארץ ישראל, מותר להפליג בספינה, אפילו ביום ששי. אבל אם אין הנסיעה לדבר מצוה, אלא למסחר וכיוצא בזה, אין להקל ליסוע בספינה, אלא בתחילת השבוע, בימים, ראשון, שני ושלישי. ויש אופנים שמותר להפליג גם ביום רביעי בשבת. (ודינים אלו נתבארו בשלחן ערוך סימן רמח. וראה שם בסעיף ד).

ואם לאחר מכן, כאשר יגיע יום שבת, יאלצו צוות האניה לחלל את השבת מפני פיקוח נפש, מותר להם לחלל את השבת, שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש. ומטעם זה, נהגו בדורות הקודמים להנהיג את הספינה גם ביום השבת, אפילו כאשר צוות האניה היו יהודים, משום שלא היה בידם להטיל עוגן בלב ים,ואילו היו חדלים מפעולותיהם בהנהגת הספינה, היו נכנסים למצב סכנה.

השינוי שחל בדורות האחרונים
אבל בזמנינו, עם התפתחות הטכנולוגיה, אין ספק שמנהיגי הספינות יכולים בנקל להעמיד את הספינה למשך כל יום השבת, על ידי חניית ביניים בנמל מסויים. ונמצא אם כן, שמה שנהגו להמשיך בהנהגת הספינה בשבת על ידי חילול שבת, הוא איסור גמור שאין לו היתר כלל.

ומטעם זה, האדמו"ר מליובאביטש ז"ל (רבם של בני חב"ד), פירסם לפני עשרות שנים חוות דעת לרבני ארץ ישראל, וכתב שבירר אצל מומחים בדבר, שאין שום סכנה אם יעמידו את הספינה מערב שבת בלב ים, כי כמה איים ונמלים עומדים בדרכם. ודחה בכל תוקף את טענת האומרים שנסיעת הספינה מתבצעת באופן אוטומטי ללא מגע יד אדם, כי הנסיון הוכיח שאין זה נכון.

והביא בשם חמיו האדמו"ר ז"ל, שיש טוענים שבעגינת הספינה למשך כל השבת נגרמים הפסדים גדולים לקופת המדינה, ואמר חמיו, שטענה זו למה היא דומה? למי שמכבה שריפה בעזרת נפט, שחושב לכבות את השריפה, ונמצא מבעירה ביתר שאת. כן הדבר הזה, שחושבים על ידי חילול שבת למנוע הפסדים, ואינם יודעים שהשבת היא מקור הברכה, ובחילולה נגרמים ההפסדים היותר גדולים לכלל המדינה.

וכן כתבו עוד מגדולי הדור שלפנינו. ובהם הגאון רבי יצחק וייס ז"ל (בשו"ת מנחת יצחק ח"ב סימן קו) ועוד. ולפיכך כתב מרן הרב זצוק"ל (בחזון עובדיה שבת ח"א עמוד קיב), שאין להתיר לנסוע באניות כאלה, שיודעים שבסופו של דבר יחללו בהם את השבת. ודחה את דברי אחד מגאוני הדור, שכתב צדדים להקל בדבר. וסיים מרן זצוק"ל את דבריו במילים אלו: והחרד לדבר ה', ימנע רגלו מנתיבתם, ותבא עליו ברכת טוב.

ולסיכום: אין ליסוע בספינות של יהודים, כאשר ידוע שבהמשך הנסיעה הם יחללו את השבת ללא צורך ממשי של פיקוח נפש.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה