הלכה ליום שני ד' תמוז תשפ"ה 30 ביוני 2025

מאכלים שהובאו לבסיס צבאי בשבת

שאלה מחייל צה"ל: בבסיס שבו אנו מוצבים, אין מטבח. ובשבת הובאו לבסיס מאכלים שונים על ידי רכב צבאי. כל המאכלים בושלו לפני שבת, ובבואם לבסיס הונחו על גבי פלאטה חשמלית, כדי שישארו חמים. האם מותר לאכול ממאכלים אלה?

תשובה: סיבת השאלה, לפי ההלכה הפסוקה בידינו, שאם אדם בישל מאכל בעצם יום השבת, אסור לו לאכול מאותו המאכל לעולם. ולאנשים אחרים מותר לאכול מאותו מאכל רק במוצאי שבת. כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן שיח).

הנאה מחילול שבת
ובנדון השאלה שלפנינו, אף על פי שהמאכל התבשל מערב שבת, מכל מקום הסיעוהו בעצם יום השבת במכונית. וכבר כתב הרמ"א (בהגהתו על השלחן ערוך שם), שלא רק במקרה שבישלו את המאכל בשבת אסור לאכלו, אלא הוא הדין בכל שאר מלאכות השבת, שאסור ליהנות מעשייתם ביום השבת כלל. ולכן, אם יהודי קטף פירות מן העץ בשבת, אסור לאחרים לאכול מאותם הפירות עד למוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

ואם כן הוא הדין בנדון שאלתינו, כאשר עצם הבאת המאכלים לבסיס נעשתה על ידי חילול שבת, בנסיעה במכונית, הרי שלכאורה יש לאסור לאכול מן המאכלים עד למוצאי שבת. ועד אז יסתפקו החיילים באכילת מזון משומר וכדומה, שלא הובא אליהם באיסור.

אותם שהביאו את המאכלים, נחשבים שוגגים
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נשאל בנדון זה (ותשובתו נדפסה בספר חזון עובדיה חלק רביעי עמוד תכז), וכתב, שמכיון שיש לשער, שזה שהביא את המאכלים לבסיס חשב בטעות שאין בדבר איסור, משום שקיימת השקפה בעיני כמה בני אדם שאינם בקיאים בהלכה, כאילו בצבא, המצב הוא תמיד כמו מצב מלחמה, ולכן יש פיקוח נפש בדבר, ומותר להסיע מאכלים לחיילים (דבר שאמנם יתכן שיקרה במצבים מסויימים).

ולפיכך נראה שאין דינו של זה שהביא את המאכלים כדין "מזיד", כלומר, כדין אדם שעשה כן בכוונה תחילה לחלל את השבת. אלא יש לדונו כ"שוגג", כלומר, כאדם שעשה כן בטעות. ובאופן שנעשה מעשה כמו זה, בשוגג, על ידי חילול שבת, לדעת הרבה פוסקים אין לאסור לאכול מן המאכל עד למוצאי שבת. ובפרט במקום צורך גדול. (וכמו שכתב המשנה ברורה).

ומטעם זה, ומטעמים נוספים, כתב מרן הרב זצ"ל, שיש להקל בדבר בדיעבד, ויוכלו החיילים לאכול ממה שהוגש לפניהם.

וכן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, בספר קובץ תשובות (סימן כד) כתב, שמכיון שלא נעשה מעשה איסור בגוף המאכל, כלומר, לא המאכל עצמו בושל בשבת, אלא רק מעשה צדדי גרם לכך שהמאכל יגיע לבסיס, יש להתיר לאכלו בשעת הדחק. (ומרן זצ"ל האריך לדון בסברא זו).

וכתב עוד, שאפילו אם נאמר שיש לאסור לאכול מן המאכלים, מכל מקום, חייל שמרגיש בעצמו שאם לא יאכל מן המאכלים תגרם לו חולשה, ועל ידי כך לא יוכל להערך כראוי למשימתו, מותר לו לאכול מן המאכלים הללו, כיון שעצם האיסור לאכול ממאכל שנעשה בו איסור, אינו מן התורה, אלא מדרבנן, ובאופן כזה יש להקל.

וסיים מרן הרב זצ"ל, שאף שיש להקל בדבר, מכל מקום יש להשפיע שמכאן ולהבא, תדאג הרבנות הצבאית למאכלים חמים ללא צורך בחילול שבת, אלא מערב שבת יכינו מאכלים כדי הצורך, ויניחום על גבי פלאטה חשמלית, כפי שנעשה בבסיסים הגדולים.

ולסיכום: מאכלים שבושלו לפני שבת, והובאו לבסיס צבאי בעצם יום השבת, אף על פי שאסור היה להביאם לבסיס, מכל מקום מותר לחיילים לאכול מאותם המאכלים בשבת. ומכאן ולהבא ידאגו לתקן את המעוות, ויביאו אליהם את המאכלים לפני כניסת השבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש אפשרות לסמוך על הדבר במקרים של נוהל שגרה? למשל חיילים בעמדה שמקבלים את האוכל מרכב הסיור בדרך קבע? ו' אדר תשע"ב / 29 בפברואר 2012

כבר כתבנו שבימים כתיקונים אין לנהוג כן, וכל השאלה היתה כאשר בפועל כבר נעשה הדבר, שאז החייל יוכל לסמוך על סברות המיקלים.

מה הדין במקרה שהרכב נוסע בכל מקרה למוצב (כגון רכב בט"ש שעובר בין המוצבים לצורכי בטחון) האם מותר להוסיף לו מאכלים עבור אנשי המוצב? כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

גם באופן שבלאו הכי יש רכב שנוסע לבסיס, בדרך כלל אסור להכניס לתוכו את המאכלים, מחמת כמה טעמים, ובהם, שעל ידי כך מוציאים מרשות לרשות את המאכלים, ואף על פי שגם הרכב יוצא עם כל צרכי הבטחון, מכל מקום אסור להוסיף בשיעור ההוצאה בשבת.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מנסיוני בצבא, הרבה פעמים הרכב שמביא את האוכל הוא רכב מבצעי, כלומר רכב שנמצא באמצע פעילות או סיור והלכתיתי אין בעיה שיסע, כך אולי ניתן לפתור את הבעיה הנ"ל? כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

גם באופן שמדובר ברכב מבצעי, יש טעמים רבים לאסור. ועיקר הטעם, מכיון שעל ידי הרכב מוציאים את המאכל מרשות לרשות, כי בשטחי הבסיסים בדרך כלל אין עירוב, ואסור להוסיך בשיעור ההוצאה, גם כאשר בלאו הכי מוציאים חפצים לצרכי פקוח נפש.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה