שאלה: האם מותר מן הדין לפתוח את ברז המים המשקה את הגינה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמים ימשיכו לזרום גם בשבת עצמה? והאם מותר לסגור את ברז המים המשקה בשבת עצמה?
תשובה: ביארנו אתמול, כי בכלל מלאכת זורע שאסרה התורה ביום השבת, נמצא כל דבר שבכוונתו להצמיח, כגון, זריעה, השקייה, דישון, וכן כל כיוצא בזה, וממילא מובן כי נדון שאלתינו הוא לגבי איסור מלאכת זורע בשבת.
הדלקת נרות והשקייה בערב שבת
והנה הדבר ברור, שלא אסרה התורה, אלא עשיית מלאכה בשבת עצמה, אבל מלאכה הנעשית מערב שבת, אין בה איסור, ועל כן אנו נוהגים מתקנת רבותינו להדליק נרות בערב שבת, כדי שיאירו לנו הנרות בשבת עצמה, ופשוט שאין בזה איסור כלל, היות ואין ההדלקה נעשית ביום השבת עצמו.
וכאן יש להזכיר, כי הקראים הכופרים בתורה שבעל פה, סילפו את פירוש הכתוב "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", ופירשוהו, שאסור ליהודי שיהיה אור בביתו ביום השבת, כמו שנאמר "רשעים בחושך ידמו". ובימי קדם היתה לקראים השפעה עצומה בקרב המון העם, עד שעמד כנגדם בעוז וגבורה רבינו סעדיה גאון, וחגר כנגדם כלי קרב במלחמת מצוה, להשיב על כל דבריהם, ולהוכיח לעין השמש את חוסר ההגיון שבשיטתם. ושמענו ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיתכן ומפני כן זכה רב סעדיה גאון, והסימן בשלחן ערוך שעוסק בהלכות הדלקת נרות שבת, הוא סימן רס"ג, שבא לרמוז על שמו של רב סעדיה גאון, שנקרא בראשי תיבות רס"ג.
ואיך שיהיה, מן האמור אנו למדים גם כן שמותר מן הדין לפתוח את ממטרות המים מערב שבת, על מנת שימשיכו להשקות את הגינה בשבת עצמה, שהרי בשבת עצמה לא נעשה כל איסור. (ואמנם יש מלאכות שאסור לעשותם מערב שבת, וכמו שנבאר בעזרת ה' בהמשך).
סגירת הברז בשבת
כמו כן נראה שיש להקל לסגור את ברז המים ביום השבת עצמו, לפי שאין כל איסור בהפסקת ההשקיה ביום השבת, ועל כן גם בזה יש להקל.
ובאמת שכן כתב גם בספר ציץ אליעזר להגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, אמנם לאחר מכן הביא "הוראה נחוצה" בשם הגאון החזון איש, שאם יש לאדם כמה ברזים שמשקים את הגינה, יש להזהר בשעה שסוגרים את הברזים, שלא יסגרם אחד אחד, אלא יסגור את הברז המרכזי המזרים מים לכל הברזים, ורק אחר כך יסגור את הברזים אחד לאחד, וטעמו בזה הוא, לפי שבשעה שסוגר אדם ברז אחד, הרי הוא מגביר את לחץ המים בשאר הברזים, ונמצא שהוא גורם להשקייה מוגברת בחלק מהגינה ביום השבת, ויש בזה איסור משום השקיה בשבת.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, דחה הוראה זו מכל וכל, וכתב שאין כל איסור לסגור את הברזים אחד אחד, ואפילו אם יגבר הזרם בשאר הברזים אין בזה איסור. והסביר את דבריו, שהואיל ובשעה שהאדם סוגר את הברזים, הגינה כבר מושקית כל צרכה, אם כן מסתבר שאין לגינה כל תועלת בתוספת מים שיזרמו אליה מחמת הגברת לחץ המים, ואם כן אין בזה איסור השקייה בשבת, שלא אסרה התורה "השקייה", אלא דוקא באופן שמחמת ההשקייה תצמח תועלת לצמחים, אבל אם אדם משקה גינה שכבר הושקתה כל צרכה, אין בזה איסור.
ועל כן גם גינה שירדו עליה גשמים מרובים, באופן שאין כל תועלת בהוספת מים על הצמחים, אין איסור להשקותה עוד ביום השבת. ומרן זצ"ל האריך עוד בזה מכמה טעמים, ועל כן אין צורך לנהוג בחומרא זו, ומעיקר הדין, כל שהושקתה כבר הגינה כל צרכה, מותר לסגור את הברזים המשקים אותה ביום השבת, כדרכו ביום חול, ואין בזה איסור.
ולסיכום: מותר לפתוח את ברזי הממטרות לפני כניסת השבת, בכדי שימשיכו המים להשקות את הגינה בשבת עצמה. ולאחר סיום ההשקייה, מותר לסגור את הממטרות בשבת כדרכו תמיד.
