הלכה ליום ראשון י"א שבט תשפ"ה 9 בפברואר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מלכה בת מזל הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתה

עיקר וטפל

השבוע בליל יום חמישי (יום רביעי בלילה), יחול יום ט"ו בשבט. לכן נלמד בימים הללו מהלכות ברכות.

במשנה במסכת ברכות (דף מד.) שנינו: זה הכלל, כל שהוא עיקר ועימו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה. דהיינו שכשנמצאים שני סוגי אוכל מעורבים יחדיו, מברך על אותו סוג שהוא עיקר, ופוטר את הטפל. וכגון שנמצא לפניו אורז מבושל עם מעט אפונה, שהאורז נחשב עיקר, ולכן מברך עליו בורא מיני מזונות, ודי בכך כדי לפטור מברכה גם את האפונה.

והדין הוא כן, שהעיקר פוטר את הטפלה, לאו דווקא כשמעורבים שני סוגי אוכל ביחד, כמו בדוגמא של תבשיל אורז ואפונה, אלא הוא הדין אפילו אם אוכל את הטפל בפני עצמו, כגון שבירך על האורז בורא מיני מזונות ואכל ממנו, וכעת הוא בא לאכול רק מהאפונה שנותרה לו בצלחת, ללא אורז, גם כן אינו מברך על האפונה, כיוון שסוף סוף היא טפלה לאורז ונפטרה בברכתו.

ולכן אין מברכין על ריבה שבתוך סופגניות. ואפילו אם רוצה לאכלה בפני עצמה, וכן אין לברך על גבינה שבתוך עוגה, אף אם בא לאכלה בפני עצמה, משום שגם באופנים אלו העיקר פוטר את הטפלה.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאוכל פת הבאה בכסנין (עוגה) ובירך עליה בורא מיני מזונות, ובא לשתות עם העוגה קפה או תה, אין לומר שהקפה או התה טפל ונפטר בברכת העוגה, אלא צריך לברך גם על הקפה או התה ברכת שהכל נהיה בדברו, ואחרי שישתה יוכל לטבול את העוגה בתוך הקפה או התה כאשר ירצה.

וכן אדם השותה מים או מיץ באמצע אכילת עוגה או תבשיל שברכתו מזונות, כגון אטריות, צריך לברך על אותו המשקה ברכת שהכל נהיה בדברו, ואם שותה רביעית בבת אחת, צריך לברך ברכת בורא נפשות אחר השתייה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אכלתי נודלס עם מעט מרק יחד בקערה אחת. וברכת מזונות פטרה את ברכת שהכל, ואיזה ברכה היא ברכה אחרונה בעניין הנ"ל. אני עכשיו רוצה לשתות כוס מים או מיץ לפני ברכה אחרונה של העיקר וטפל , האם עליי לברך שוב את ברכת שהכל או שזה נפטר מהטפל. ח' ניסן תשפ"ג / 30 במרץ 2023

יש לברך על המים שהכל. והברכה אחרונה על המרק, במידה ואכלת שיעור ברכה אחרונה, היא "על המחיה". תבורך,

שלום לכבוד הרב...
אשמח לדעת מה מברכים על נודלס שמעורבב ביחד עם חתיכות עוף גדולות שניכרות בפני עצמן בתוך הנודלס ושל פעם כשאוכלים את העוף מהנודלס לוקחים את החתיכות עוף לבד במזלג ואוכלים האם צריך לברך שתי ברכות? י"ז שבט תשפ"ב / 19 בינואר 2022

יש לברך על שניהם, כי אין כאן עיקר וטפל. תבורך,

בוטנים אמריקאים לגבי ברכה אחרונה, האם צריך שיעור כזית מהציפוי בפני עצמו? י"ד אדר תשע"ט / 19 בפברואר 2019

מרן זצ"ל היה סבור שבמקרה של בוטנים אמריקאים, הם ממש נחשבים חתיכה אחת עם הבוטן.

הרב כתב בנושא אורז ואפונה .אם באפונה \ירק מעורב בשר ( בושל מלכתחילה עם הירק ), האם הברכה על האורז פוטרת את הבשר? כ"ט טבת תשע"ט / 6 בינואר 2019

אורז עם מעט בשר טחון, ברכתו מזונות, כי האורז הוא עיקר. אבל אם יש הרבה בשר, (כמו בולונז), אז יש לברך על הבשר בנפרד שהכל נהיה בדברו. ואם יש ספק, יברך על דבר אחר שהכל.

כתבתם שהאוכל עיקר פוטר את הטפילה, הובאה דוגמא של צלחת עם אורז בנפרד ואפונה בנפרד שאינו מברך על האפונה 
לעומת זאת בילקוט יוסף חלק ג' סימן ריב הלכה ה' – נכתב שמברך על האפונה, כיצד לנהוג? י"ב אדר תשע"ד / 12 בפברואר 2014

אנו כתבנו על אורז מעורב עם אפונה. או שהאפונה היא מועטה מאד. אבל בודאי שאם יש שם אורז בצד אחד, ואפונה בנפרד, יש לברך עליה גם כן.

מה לגבי מרק ירקות עם קוביות גדולות של ירקות במרק? האם לברך אדמה על הירקות ובנפרד לברך שהכל על המרק עצמו? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

אם אוכל מהירקות, עליו לברך האדמה על הירקות, ובזה פוטר את המרק מברכה. משום שלדעת מרן השלחן ערוך, ברכת המרק היא האדמה, כדין מי שלקות. וכשאינו אוכל מהירקות, ורק שותה מן המרק, אז אנו חוששים לסברת הרא"ה ועוד, הסוברים שברכת המרק היא שהכל

למדנו שאם אוכל מהאפונה ואינו מעוניין באורז והאפונה יחד, יברך על האפונה בנפרד ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

אם אינו מעונין, ורק באפונה חפצו, בודאי שמברך האדמה, כי האורז טפל. ואף על פי שברכתו מזונות, מכל מקום אינו מין דגן.

מה קורה במצב שיש מרק ובתוכו חתיכות של תפו"ח בינוניות. האם צריך קודם לברך עליהם אדמה לפני שמברך וטועם מהמרק? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

יברך קודם על הירק. אבל בדרך כלל המרק טפל לירקות, או שבלאו הכי ברכתו האדמה, ולכן אין לברך עליו כלל

מה הדין בבוטנים מצופים (בוטן אמריקאי) האם גם כאן יש עיקר וטפל? כ"ו אב תשס"ט / 16 באוגוסט 2009

ברכת הבוטנים היא בורא מיני מזונות.
וברכה אחרונה אחריהם, יש לברך על המחיה. ושיעור על המחיה הוא בכעשרים ושבע גרם של בוטנים אלו

1)מה מברכים על וופלה מצופה בשוקולד?מה העיקר פה  
2)ומה מברכים על וופלה לא מצופה בשוקולד? ומה העיקר פה כ"ג אב תשס"ט / 13 באוגוסט 2009

ופל מצופה, וכן ופל שאינו מצופה, ברכתם בלי ספק, בורא מיני מזונות, מכיון שהבצק שהוא עשוי קמח בא לתת טעם בופל, ולכן גם אם השוקולד הוא משובח מאד, מברכים מזונות. אבל ופל שעלי הבצק שבתוכו לא באו לתת טעם, אלא רק לעדן מעט את מרקם הופל, בכדי שהוא לא יהיה קשה, ברכתו שהכל, מפני שהבצק לא בא לתת טעם, אלא רק לשפר את המרקם, שהרי זה כמו ששמו קמח על מנת להדביק את חלקי הבצק, ולא על מנת לתת טעם, שאז אין ברכתו מזונות.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה