הלכה ליום שלישי י"ח אדר תשפ"ה 18 במרץ 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי

שמריה בן לילה ז"ל

שבשבת ט"ו באדר, חל יום פקודת שנתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

בעל ואשה עם מנהגים שונים

שאלה: זוג נשוי שהאשה והבעל הם מעדות אחרות, כגון ספרדים ואשכנזים, כיצד עליהם לנהוג בביתם בעניינים שונים שיש בהם חילוקי מנהגים, למשל בעניין אכילת קטניות בפסח, אכילת בשר "כשר" שאינו "גלאט- חלק" וכדומה?

רבותינו הראשונים פסקו (מכח דברי הגמרא בכמה מקומות) שאדם שהיה גר במקום שנוהגים בו כמה מנהגים להקל ולהחמיר, ואחר כך עזב את אותו המקום לגמרי ובא להשתקע (לגור בקביעות) במקום אחר, צריך לנהוג כמנהג בני המקום שבא להשתקע בו, בין להחמיר ובין להקל, ואינו מחויב להמשיך במנהגי המקום שיצא משם.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, למד מדין זה, לגבי אשה מבנות אשכנז, שמנהג בית אביה שלא לאכול בפסח אורז וקטניות, והלכה ונשאת לבעל ספרדי שנוהג היתר בזה, שאז רשאית האשה לנהוג היתר כמנהגו, משום שהיא נחשבת כמו אדם שעזב את מקומו על מנת להשתקע במקום אחר.

וכיוצא בזה פסק רבינו הרשב"ץ (רבי שמעון בר צמח, מרבותינו הראשונים), לגבי מקום שיש בו שתי קהילות חלוקות במנהגיהן (כמו קהילות הספרדים והאשכנזים) ונשא איש מבני הקהילה האחת אשה מבנות הקהילה האחרת, שאין ספק שהאשה נכללת עם בעלה בכל חיוביו, משום שאשתו כגופו בכל הדברים, ונפטרת ממנהגי קהילת בית אביה, "ודבר פשוט הוא שלא יהיו שניים מסובין (סועדים) על שולחן אחד ויהיו חלוקין במאכליהם, שיהיה האסור לזה מותר לזה, אלא בכל מנהגיה תלך האשה אחר מנהג בעלה. ובפרט שלגבי יחסי אשה עם בעלה יגרום הדבר פירוד ומחלוקת אם יהיו חלוקים במנהגיהם.

וזכור לנו, שפעם דיבר מרן בפני קבוצה מצומצת בענין הנ"ל, והיתה שם אשה מכובדת מבנות משפחתו, והיא החלה לטעון בפני מרן, שיש להורות כי הבעל ינהג כמנהגי האשה, כי "מי אמר שהנשואין נחשבים כאילו האשה הולכת למקומו של הבעל, אולי אפשר לומר להיפך"? ומרן הסביר לה את הדברים היטב, עד שהיא נתרצתה והסכימה, כי באמת מתאים יותר לומר שהאשה תנהג כמנהגי בעלה. והנוכחים התפלאו כיצד מרן בנועם שפתיו הסביר את הדברים באופן המתקבל על דעת כולם.

ארץ ישראל נחשבת "אתריה דמרן", כלומר, מקומו של מרן השלחן ערוך, כי מרן רבי יוסף קארו חי ופעל בארץ ישראל, ומארץ ישראל פשטו הוראותיו ונתקבלה הלכה כמותו. לפיכך כתב מרן רבינו זצ"ל, שאשה ספרדיה שנשאת לבעל אשכנזי, אף על פי שהיא צריכה לנהוג כמנהגי בעלה בביתו, ולמשל, עליה להימנע מבישול אורז וקטניות בבית בעלה, מכל מקום אם הם גרים בארץ ישראל "אתריה דמרן", אין האשה נחשבת לאדם שעקר (עזב) לגמרי ממקומו הקודם ובא למקום אחר, אלא רשאית לאכול אורז וקטניות בבית הוריה אף לאחר נישואיה, וכדעת מרן, מרא דארעא דישראל. וכמו כן אינה רשאית להקל באכילת בשר "כשר" שאינו "חלק" "גלאט", משום שמנהג ארץ ישראל על פי הוראת מרן הקדוש, להימנע מאכילת בשר שאינו "חלק", וכדעת רוב הראשונים, ואף שמנהג האשכנזים אפילו בארץ ישראל להקל באכילת בשר שאינו "חלק", מכל מקום זו שכבר זכתה לנהוג בזה כדעת מרן, אינה נפטרת ממנהג זה בנישואיה עם בעל אשכנזי, אלא עליה להמשיך בחומרת מרן בזה.

ולסיכום: באופן כללי, האשה הולכת אחרי מנהגי בעלה בכל דבר. אולם יש יוצא מן הכלל, והוא לגבי אשה ספרדיה שנשאת לאשכנזי, והם גרים בארץ ישראל, שאז יש מקרים שהדין שונה, וכפי שהסברנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

הבת שלי ( ספרדים ) נשואה לבן אשכנז. הם מתארחים אצלינו בפסח. כיצד על החתן לנהוג מבחינת קיטניות / שרויה וכד' בהם מחמירים בני אשכנז ?  כ' אדר תשפ"ה / 20 במרץ 2025

חתן אשככנזי, גם כשהוא מתארח בבית הורי אשתו הספרדיה, עליו לשמור שם על כל מנהגיו, ואינו רשאי לאכול שם קטניות, ואם הוא מהמחמירים שלא לאכול שרויה, אינו יכול לאכול שם שרויה. ועל בנני הבית לדאוג לו שיהיה להם די תבשילים ומאפים וכדומה ללא החששות הללו, כדי שהוא יוכל לחוג יחד איתם את חג המצות, בדיצות. 

אשתי ספרדייה ואני אשכנזי. האם מותר לה לאכול בביתי קטניות? י"ט ניסן תשפ"ג / 10 באפריל 2023

לא. אין לה לאכול קטניות בביתם. תבורכו, 

שלום..אז ספרדיה שנשואה למרוקאי שנוהג איסור באורז בפסח והולכת להוריה ושם מותר לה לפי הרב לאכול שם קטניות,האם לילדים מגיל חינוך אפשר להתיר גם לאכול אורז או שהם נמשכים אחר האבא ואסורים כמותו? ב' ניסן תשפ"ג / 24 במרץ 2023

הם צריכים לנהוג כמנהג אביהם ולא לאכול אורז. תבורכו, 

מה יעשה אדם ספרדי בעל תשובה שגר בגולה, ונשוי לאשכנזיה וברוך השם אישתו וההורים של אישתו מתחזקים והחליטו לקנות רק בשר כשר לביתם ולכבד את החתן שלהם (זה לקח כמה שנים). ובמקום מגורינו אין בשר חלק בנמצא, רק בהזמנה מיוחדת מעיר אחרת, אבל אפשר לקנות בסופר המקומי בשר גלאט. ולפעמים האמא של האישה וגם האישה מכינות אוכל מיוחד עם הבשר הגלאט. מה על הבעל לעשות? אם הוא יסביר שהוא לא אוכל גלאט אלא רק בית יוסף זה יחליש את דעתם של אישתו והוריה וכנראה יוותרו על קניית בשר כשר. כי אין בית יוסף בנמצא באזורנו. וכע הם שמחים שהחתן סועד איתם.
בנוסף החתן כן עושה השתדלות לקנות בשר בית יוסף ולמלא להם את המקפיא. אבל לא תמיד יש ... ב' ניסן תשפ"ג / 24 במרץ 2023

מכיון שזו שעת הדחק, אפשר להקל שיאכל מהבשר שנמכר אצלכם כ"גלאט", מפני שיש ספק שמא באמת הוא חלק, ואף אם לא, שמא הלכה כהמתירים, ומצב זה הנזכר בשאלה הוא בהחלט שעת הדחק. ולאט לאט בעזרת ה' יעלה בידו להשיג עבורם בשר גלאט חלק באמת, ועליו לעשות מה שיכול, להזמין עבורם בשר, כדי שיכינו רק חלק. תבורכו, 

שלום וברכה,
אישה ספרדיה שהתחתנה עם אשכנזי, צריכה לנהוג בהלכות שבת כמו בעלה או שהיא תנהג כמו הספרדים בדברים שלא גורמים למריבות?
תזכו למצוות!!! ב' תמוז תשפ"ב / 1 ביולי 2022

תנהג כמנהג האשכנזים מלבד שלושה דברים, שאם היא תרצה ואין מחלוקת, יכולה להמשיך בנוסח הספרדים, ועוד, שתשתדל לאכול רק בשר חלק, והיא רשאית לאכול קטניות בפסח בבית הוריה,

 

ספרדיה שהתחתנה עם אשכנזי האם יכולה לפי זה לנהוג בהלכות נדה כשו"ע? מה דעת הרב עובדיה זצ"ל בזה? כ"ט שבט תשפ"ב / 31 בינואר 2022

עליה לנהוג כמנהגי האשכנזים. תבורכו,

בענין אשה נשואה ואיך תתנהג. חשבתי מכמה זמן שלכאורה ספרדיה שנשואה לאשכנזי גם תמשיך לברך על נרות ש"ק קודם ההדלקה. בין שהיא בא"י ובין בחו"ל משתי טעמים אחד חשש ברכה לבטלה אם מברכת אח"כ וכדעת מרן הב"י וגם שהיות שזה דבר פרטי ולא בשולחן עם אחרים (אין שייך טעם הרשב"ץ). מה דעת כבודך? כ"ב אדר תש"פ / 18 במרץ 2020

בודאי שתמשיך לברך קודם ההדלקה, והרי אפילו הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל הורה לרעייתו לנהוג כן בארץ ישראל.

והנה לפי דבריכם אישה ספרדיה שנישאת לאשכנזי יכולה להמשיך לנהוג כמנהג בית אביה בגלל שמרן דאתרא הוא בעל השולחן ערוך ואם כן מדוע אני אשכנזי שגר באותו מקום חייב להמשיך לנהוג מנהג אשכנז ולא יכול לשנות מנהגי לעולם? כ"א אדר תש"פ / 17 במרץ 2020

משום שהאשכנזים בבואם ארצה המשיכו במנהגיהם, וסמכו על דעת רבותיהם שכיון שבאו רבים יחד ויש להם בית דין משלהם, לכן אינם כפופים לדעת מרן. ומאחר והמשיכו במנהג איסור אכילת קטניות, הרי שנאסרו בזה גם לדעת מרן השלחן ערוך. (יש רק מעט דברים יוצאים מן הכלל שבהם האשכנזים קיבלו עליהם את הוראות הספרדים, ובכללם, שהאשכנזים בארץ ישראל אינם מניחים תפילין בחול המועד, שלא כמנהגם בחוץ לארץ. וכן קיבלו את זמני היום ושיעורי המידות לפי מנהגי הספרדים).

כשהדבר יגיע לאכילת בשר עשויה להיות מחלוקת ,מה תעשה אז האשה ? (מדוברבספרדיה) כ"א אדר תש"פ / 17 במרץ 2020

אם בעלה מתקוטט על דבר זה, הרי עדיין יש ספק שמא הבשר שלפניה הוא חלק, ולכן תוכל לסמוך על ספק, שמא הבשר הוא חלק, ואף אם אינו חלק שמא הלכה כהרמ"א.

כמובן שאיני חולק על הדברים אולם אם בשלום בית עסקינן אז מה עושים עם הסיפא של המאמר? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

הטעם שאין אנו מיקלים בזה לענין בשר חלק, משום שדעת רוב הראשונים שאין להקל בזה, ואפילו לאשכנזים נהגו להקל בזה, רק משום דוחק השעה, שלא היה להם בשר אחר.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה