הלכה ליום חמישי כ"ז תשרי תשפ"ד 12 באוקטובר 2023

ההלכה מוקדשת לזכות לשמירה ולהצלחת החיילים

משה אלחנן בן שרה מזל, יאיר בן מרים, איתן בן מרים, מאור בן מרגלית, נדב בן מרגלית

ולהצלחת כל חיילי צבא הגנה לישראל
שיצליחו במשימתם ויחזרו לבתיהם לחיים טובים ולשלום
ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום

הוקדש על ידי

בני המשפחות

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

לרגל המצב הבטחוני, ומידת הדין המתוחה, נזכיר מה שלמדנו ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבמצבים הרבה פחות חמורים, תיקן לומר "אבינו מלכנו" לאחר תפילת שחרית ומנחה, כפי שנוהגים בעשרת ימי תשובה, כי גדול כוחה של תפלה זו, וסגולתה רבה להושיע.

איך נוכל להתנהל בשלוה כאשר שומעים אנו תיאורים מזעזעים על הפרעות שנעשו בתושבי עוטף עזה, ובהם תינוקות רכים שלא חטאו, נשים וזקנים, שנטבחו בידי גוי אכזר ופראי צמאי דם?!

אוי לו לדור שככה עלתה בימיו, אוי לאזנים שכך שומעות! נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'!

- - - - - - - - - - - - - 

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים.

מצות קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, היא בכלל מצות תלמוד תורה. והנשים פטורות הן ממצות תלמוד תורה, מלבד לימוד ההלכות ועיקרי עניני התורה השייכים להן. ולפיכך הן פטורות גם כן מקריאת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום. ומכל מקום, אשה הרוצה לקרוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, תבא עליה הברכה, ויש לה שכר על כך. וכמו כן אשה שיש לה זמן, והיא לומדת את הפרשה עם פירוש רש"י, מקיימת בכך מצות תלמוד תורה, כדין כל מי שאינו מצווה ועושה. אבל חיוב ממש בלימוד זה, אין לה.

בשעת קריאת התורה בבית הכנסת, אסור לדבר בשום ענין. ומכל מקום, מותר מן הדין לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בזמן קריאת התורה בבית הכנסת, ואף על פי שאינו עומד בשעת קריאתו באותו מקום שהשליח ציבור עומד בו, כי הוא עסוק בקריאת תחילת או סיום הפרשה בשעה שהחזן קורא פסוקים אחרים, מכל מקום, מכיון שהוא עוסק באותו ענין שהחזן עוסק בו, מותר. וכן היה נוהג רבינו יהודה החסיד, שבכל שבת בשעת קריאת התורה, היה קורא באותה השעה את כל הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רפה).

ומכל מקום כתב מרן בבית יוסף (סימן קמו), שלכתחילה נכון יותר למדקדק בדרכיו, שלא לקרוא את הפרשה פעמיים עם תרגום בשעת קריאת התורה, ועדיף יותר שיקרא את הפרשה אחר כך, או קודם לכן, ובשעת קריאת התורה יקשיב היטב לקריאה מפי השליח ציבור.

ובהגהות מימוניות כתבו, שמהר"ם היה נוהג לקרוא שניים מקרא בשעה שהשליח ציבור היה שותק, כלומר, בין העליות, אבל בשעת הקריאה היה שותק. עד כאן. עוד כתבו הפוסקים, שבכל אופן רשאי כל אדם לקרוא את הפרשה פעם אחת מקרא, בשעה שהשליח ציבור קורא מהספר תורה, באופן שיקרא מילה במילה עם השליח ציבור את כל הפרשה, ואחר כך יחזור ויקרא שוב, פעם אחת מקרא, ופעם אחת תרגום. וכן נוהגים רבים.

וכבר ביארנו, שמצוה מן המובחר, לקרוא את כל הפרשה שלא בשעת קריאת התורה, ולקרוא פסוק פסוק, שתי פעמים מקרא, ופעם אחת תרגום, עד לסיום הפרשה.

ולסיכום: נשים פטורות מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום. ומכל מקום, אשה המקפידה על קריאה זו, מקיימת מצוה בלימודה, ותועלת רבה נשקפת לה מלימוד זה.

מעיקר הדין, מותר לקרוא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בשעה  שהחזן קורא בתורה בבית הכנסת. וראוי להחמיר שלא לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה, אלא פעם אחת מקרא, יחד עם החזן. ומצוה מן המובחר שישתוק לגמרי בשעת קריאת התורה, ויקרא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בזמן אחר.

ומכל האמור נלמד, כי בודאי ובודאי שאסור באיסור חמור לדבר בדברים בטלים בשעת קריאת התורה. ועון גדול הוא. וכל מי שמדבר בשעת קריאת התורה יש להעיר לו שישתוק, כי גדול עוונו מנשוא, והוא מחלל קדושת בית הכנסת, וגורם לאחרים שילמדו ממנו גם כן לדבר. וזכות השתיקה בבית הכנסת מסוגלת להציל מן הפורענות. ואפילו דוד המלך נזהר בכניסתו לבית הכנסת, שיכנס שם בנחת, בלא כל הרעש וההמולה שסביב המלך, כמו שנאמר, "אשר יחדיו נמתיק סוד, בבית אלהים נהלך ברגש".

שאלות ותשובות על ההלכה

בקשר להמלצה לקרוא אבינו מלכנו בתפילה, האם לדלג על מה שקשור לראש השנה ויום כיפורים כתבנו וכו' או הכל? ב' חשון תשפ"ד / 17 באוקטובר 2023

לדלג על כתבינו בספר חיים טובים וכו', שלא שייך לימים רגילים. תבורכו,

שלום כבוד הרב
אני גר בשדרות כ5 חודשים והולך לבית הכנסת הקרוב אלי לבית, ומאוד מפריע לי שאנשים מדברים בתפילה ובמיוחד בקדיש, יש לציין שלרוב מדובר במתפללים הוותיקים(המבוגרים)של בית-הכנסת.
לא נעים לי להעיר להם כי זה יכול להוביל למצב לא נעים שבו הם יקללו בבית כנסת, מה עליי לעשות?
תודה ט' אייר תשפ"ג / 30 באפריל 2023

אם זה יוביל למצב שיהיה יותר בזיון לבית הכנסת, עדיף לא להעיר להם. תבורך מפי עליון,

האם צריך לקרוא שמות במהלך השבוע ופעם נוספת ביום שישי לפני שבת? או שמספיק פעם אחת במשך השבוע? האם צריך לחזור על הפסוקים האחרונים של שביעי ומפטיר? ג' חשון תשפ"ג / 28 באוקטובר 2022

צריך שנים מקרא ואחד תרגום במשך השבוע. פעם אחת. ולא צריך לחזור פעם שלישית על שביעי, ולא צריך לקרוא מפטיר (מלבד מתי שקוראים עם השליח ציבור בבית הכנסת).

שלום הרב
האם קריאת חוק לישראל פוטרת מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום (כמובן את הפסוקים שקרא).
תודה כ"ד תשרי תשפ"ב / 30 בספטמבר 2021

כן, בהחלט.

האם מותר לקרוא שתים מקרא ואחד תרגום לפי עליות? לאו דווקא בכל יום את העלייה שלו, אלא אפילו לחלק אותה לפי עליות. לדוגמא , לקרוא ביום ראשון עליות ראשון שני שלישי, ואחרי זה ביום רביעי עליות רביעי חמישי שישי , לפי הזמן שמזדמן לי.
האם מותר?
תודה רבה מראש י"ח כסלו תשפ"א / 4 בדצמבר 2020

מותר לעשות כך. יכול אפילו לקרוא כל הפרשה ביום ראשון. תבורך,

בעל קורא שחוזר על הפרשה כמה וכמה פעמים האם יכול לקרא רק את התרגום ישר. כ"ד תשרי תשפ"א / 12 באוקטובר 2020

בודאי שכן.  

מדוע חוזרים פעמיים על הפסוקים כ"ח אב תש"פ / 18 באוגוסט 2020

מפני שאינו דומה מי שלומד ואינו חוזר על תלמודו, למי שלומד וחוזר על תלמודו. ומאחר וקריאת הפרשה היא הדבר היסודי ביותר בלימוד התורה, לכן ציוו רבותינו שנלמד את הפרשה פעמיים, ואת הפירוש פעם אחת. תבורך מפי עליון,

האם כאשר קוראים תרגום [בעת קריאת 2 מקרא ואחד תרגום] אומרים את שם ה'? י"א שבט תשע"ח / 27 בינואר 2018

כשקוראים תרגום קוראים עם שם ה' כמו שקוראים במקרא עצמו.

האם אפשרי לקרוא שמו"ת לפני תפילה? כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

אחרי ברכות התורה, אפשר.

בענין השתיקה בבית הכנסת, כתב בס' מנחת כהן להרב רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל [מרן זצוק"ל העריכו מאוד] לפרש בזה את הפסוק - "ה' ילחם לכם - ואתם תחרישון", כלומר אם תחרישון בשעת התפילה וקריאת התורה. א' אדר תשע"ו / 10 בפברואר 2016

תזכה למצוות על הפירוש היפה בשם הגאון זצ"ל.

ואמר לנו מרן זצ"ל, כי רבי רחמים, לא היה עוד גאון כמותו בדורו. גאון וצדיק. וישר בדעתו מאד. וסיפר לנו שהלך אליו פעם כאשר היתה לו (למרן זצ"ל) מחלוקת עם גאון אחר, ורבי רחמים עמד לימין צדקו, ועזר לו בענין מאד, לפסוק כדעתו, ואף שהגאון השני היה מגאוני ג'רבא, רבי רחמים פסק כדברי מרן זצ"ל, והשפיע על הגאון מג'רבא שלא לעמוד על דעתו למול דברי מרן זצ"ל.

מאיפה בה העיניין של קריאת התורה פעמיים בשבוע ומאיפה בה העיניין של התרגום, הרי התרגום הוא קשה להבנה? כ"ח שבט תשע"ו / 7 בפברואר 2016

הדין נזכר בגמרא בברכות דף ח עמוד ב. והטעם שתיקנו תרגום, מפני שהוא היה הפירוש שכל ישראל למדוהו בזמן ההוא, שהיו בקיאים בארמית, ועוד שהוא הפירוש היחידי על כל מילה ומילה בתורה, ועוד שיש בו סודות ופירושים אמתיים שנאמרו מפי תנא קדמון. ולכן אף שבזמן הזה אין בקיאים בארמית כל כך, יש לקרוא את הפירוש הזה דוקא כתקנת חז"ל. ואף שיש אומרים שבזמן הזה אפשרי לקרוא פירוש רש"י, מכל מקום לדעת רוב הפוסקים אין הדין כן, אחר שחז"ל תיקנו לקרוא תרגום דוקא.

האם פירוש רש"י פוטר מתרגום? כ' כסלו תשע"א / 27 בנובמבר 2010

שלום רב!

פירוש רש"י אינו פוטר מקריאת התרגום שהיא מעיקר תקנת רבותינו. אולם מומלץ מאד להחמיר ולקרוא גם את פירוש רש"י.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם חייבים להוציא את המילים מהפה בשעת לימוד תורה ובכלל בזמן אמירת שניים מקרא ואחד תרגום? י"ז כסלו תשע"א / 24 בנובמבר 2010

שלום רב!

להלכה אנו פוסקים, שהרהור אינו נחשב כדיבור. ולכן, בכל עניני הברכות ותפלות וקריאת שניים מקרא, ומגילה וכדומה, חובה לקרוא בפיו ממש, ואין להסתפק בהרהור הלב בלבד.

ולגבי תלמוד תורה. להלכה, גם כשאינו מוציא בפיו את המילים, הרי זה נחשב כתלמוד תורה. ובפרט בשעה שלומד, הוא מהרהר ומתבונן בעיון והבנת הלימוד, שכל זה בכלל תלמוד תורה. אבל נכון מאד להקפיד להוציא בפיו את עיקרי הדברים שלומד, וכדברי רבותינו (עירובין נד.), "חיים הם למוצאיהם", למי שמוציא דברי תורה בפיו. וכן נהגו כל גדולי רבותינו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

רציתי לדעת אם אפשר ליקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בלילה? ט"ו כסלו תשע"א / 22 בנובמבר 2010

שלום רב!

בליל שבת, מותר לקרוא מקרא בלילה. אבל בלילות החול, נכון שלא לקרוא מקרא, עד חצות הלילה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה