הלכה ליום שלישי ד' תשרי תשפ"ז 15 בספטמבר 2026

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון עבור

הדר חנה בת אושרת והלל אסתר בת אושרת

הוקדש על ידי

אבא

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים
כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם".

כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממילא נדע שחובה להתענות כבר מליל עשירי בתשרי, שהרי בכל דיני תורתינו, היום הולך אחר הלילה שלפניו, וכגון ביום השבת, שמזמן שקיעת החמה ביום שישי, נכנסת שבת.

ותירצו רבותינו שהטעם שנכתב בפסוק "בתשעה לחודש בערב", כדי ללמדינו, שכל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. וראוי למעט במלאכה בערב יום הכפורים, כדי שיוכל להרבות באכילה ושתיה, וכל העושה מלאכה בערב יום הכפורים אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה.

וכמה טעמים נאמרו על מצוה זו. הרא"ש כתב, שהטעם שצונו הקדוש ברוך הוא במצוה זו, שבאהבתו אלינו צוונו להתענות ביום הכפורים כדי לכפר על עוונותינו, וציוה עלינו להתחזק באכילה ושתיה קודם יום הכפורים, כדי שנוכל להתענות למחר.

ובספר שבלי הלקט כתב, להיפך, שכאשר אדם אוכל ושותה בערב יום הכפורים, התענית קשה עליו ביותר, ובזה מקיים מצות "ועניתם את נפשתיכם". ובספר שפת אמת כתב טעם נוסף, שכאשר אדם אוכל ושותה, הוא שמח וטוב לב, ומתוך כך יראה לפייס את חבירו בערב יום הכפורים.

וכתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שאף הנשים חייבות במצוה זו להרבות באכילה ושתיה בערב יום הכפורים, ואף על פי שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, וכאן המצוה היא בקום עשה, לאכול, מכל מקום, מכיון שהרא"ש כתב שטעם המצוה הוא כדי שנתחזק לקראת התענית, והנשים אף הן מחויבות בתענית, אם כן, גם הן שייכות בציווי להתחזק לקראת התענית.

מנהגי ערב יום הכפורים
כתב רבנו יוסף חיים זצ"ל, שחייב כל אדם לבקש מחילה מאביו ואימו בערב יום הכפורים, על כל מה שחטא להם ופגע בכבודם, ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא, ומזלזל בכבוד אביו ואימו, שאם בין אדם לחברו חייבו חז"ל לבקש מחילה מחברו, כל שכן מאביו ואמו שכמעט אין אדם ניצול מחטא זה בכל יום. (עד כאן). וכן ראוי לבני זוג שימחלו זה לזו וזו לזה על כל מה שלא נהגו כשורה אחד עם השני במשך כל השנה.

הנהגת מרן זצ"ל
ובערב יום הכיפורים, היה מרן זצ"ל נכנס למטבח ביתו, ואמר לאשתו הרבנית ע"ה: "מרגלית, עבירות שבן אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, אני מבקש ממך מחילה אם נהגתי איתך שלא כראוי במשך השנה", והיא כמובן היתה משיבה לו בדבר דומים, כך שהיו בטוחים שאין שום הקפדה ביניהם לקראת היום הקדוש.

וזכור לנו, שבכל השנים האחרונות היו פונים אלינו אנשים רבים לבקש את סליחת מרן זצ"ל, על שדיברו או נהגו כלפיו בחוסר כבוד. ותמיד היה מרן זצ"ל חנון המרבה לסלוח, ולא היה נוהג בהקפדה, זולת במקום שהיה רואה שאין בקשת הסליחה אמתית וכיוצא בזה. אבל לרוב בני האדם היה מוחל וסולח בנקל.

ובשנת התשס"ח, אמרנו למרן זצ"ל שישנם אנשים "רגילים", שמבקשים את סליחתו (והיתה הכוונה בזה לאנשים מעמך ישראל, ולא לאותם יחידים שהצרו למרן באופן מיוחד). אמר לנו מרן בזו הלשון: "תאמר להם שאני סולח לכולם, לאף אחד אני לא שומר איבה, ולכולם אני סולח ומוחל ותהיה להם כפרה גמורה". וממנו ילמד כל אדם להיות ממהר לסלוח, ולא ישמור טינה לשום אדם מישראל, שלא יענש שום אדם בסיבתו.

תפילת מנחה
בערב יום הכפורים, נוהגים להתפלל תפלת מנחה, בעוד היום גדול, דהיינו בשעה מוקדמת, ובתפילת העמידה, אומר כל אחד פסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", ואחר כך אומר וידוי ו"על חטא" כפי שנדפס במחזורים. ואז ילך לביתו ויאכל סעודה מפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני תחילת התענית. ויש לפרוש מכל חמשת העינויים, אכילה, שתיה, רחיצה, נעילת נעלי עור, ותשמיש המיטה, מלפני שקיעת החמה. (ומצוה מן התורה להתחיל בכל דיני התענית קודם שקיעת החמה וראוי לנהוג כן לפחות כרבע שעה קודם שקיעת החמה).

יש מקומות שנהגו שכולם מניחים תפילין במנחה של ערב יום הכיפורים, וזאת מפני שבאותם מקומות, גם הרחוקים משמירת מצוות מגיעים לתפילת מנחה, ומניחים גם הם תפילין, וזוכים להתפלל עם תפילין. ובמקום שהנהיגו כן הרבנים, הוא מנהג יקר ויש לחזקו.

הדלקת נרות
מצוה להדליק נרות לכבוד יום הכפורים, וקודם ההדלקה יש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום הכפורים". ואין לאשה לברך עם ההדלקה ברכת שהחיינו, אלא לאחר חליצת נעליים, שרק אז רשאים לברך שהחיינו, משום שבברכת שהחיינו מקבלת עליה קדושת יום הכפורים, ומיד היא חייבת בכל חמשת העינויים.

נוהגים להתעטף בטלית קודם שקיעת החמה (כדי שיוכל לברך עליה), ומתפללים כל תפילות יום הכפורים בטלית, כדי שיתפלל עמו בכוונה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

כחה של תשובה

אורך השיעור: 01:06:09         הורד     (30.28 MB)

דיני תפילה בעשרת ימי תשובה ותשובה

אורך השיעור: 01:25:23         הורד     (39.09 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לומר את סדר הווידוי הארוך בערבית במקום בשחרית? ח' תשרי תשפ"ה / 10 באוקטובר 2024

מותר. וזה היה מנהג מרן זצ"ל.

בכמה כסף צריך להשתמש לפדיון כפרות גם למבוגר וגם לילד? ז' תשרי תשע"ד / 11 בספטמבר 2013

יתן כמה כסף שיוכל לפדיון נפש. והרבה נוהגים לתת ח"י שקלים לנפש, או עשרים וששה שקלים.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה