הלכה ליום שני כ"ד אב תשס"ה 29 באוגוסט 2005

השותה מים או שאר משקים קודם הסעודה, האם צריך לברך ברכה אחרונה על מה ששתה קודם שיטול ידיו ויסעד, או שיוצא בברכת המזון שאחר הסעודה ואינו צריך לברך עכשיו?

השותה מים קודם הסעודה, ושתה רביעית בבת אחת (רביעית, לדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, היא שיעור שמונים ואחת גרם.) נחלקו הפוסקים אם צריך לברך ברכה אחרונה, או שאינו מברך, ובברכת המזון יפטר גם מברכה אחרונה על המשקים.

ובספר בן איש חי, כתב רבינו יוסף חיים זצ"ל מבבל, שמכיון שנחלקו בזה הפוסקים, צריך ליזהר שלא לשתות רביעית משקה לפני הסעודה, משום שנכנס בספק ברכות אם לברך בורא נפשות או לא. ומכל מקום כתב, שאם טעה ושתה רביעית מים קודם הסעודה, יברך בורא נפשות על המים לפני הסעודה, מפני שכך היא הסכמת רבינו האר"י, אשר צפה כן ברוח הקודש במצח תלמידו רבי חיים ויטאל, שפעם אחת שתה רביעית מים קודם הסעודה ולא ברך ברכה אחרונה, והוכיחו על זה.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א חלק על רבינו יוסף חיים במה שפסק כדברי האר"י, משום שכיון שיש מחלוקת בפוסקים הראשונים בדבר זה, אף שהאר"י ז"ל סובר כדעת הפוסקים שסוברים שצריך לברך ברכה אחרונה, לא בשמים היא, ונחשב האר'י כמו עוד פוסק שחולק בזה, וקיימא  לן ספק ברכות להקל, ואף נגד סברת האר'י, אנו פוסקים ספק ברכות להקל, (ומכל מקום פסק, שאם רוצה לברך, יש לו על מה שיסמוך).

לסיכום: השותה מים קודם הסעודה, יזהר שלא לשתות יותר מרביעית מים, ואם טעה ושתה יותר מרביעית, עדיף שלא יברך ברכת בורא נפשות על המים, ואם רוצה לברך, יש לו על מה שיסמוך, ובלבד שאין בדעתו לשתות עוד בתוך הסעודה, אבל אם יש בדעתו לשתות עוד בתוך הסעודה, אינו רשאי לברך ברכה אחרונה.)

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה