שאלה: האם מותר לומר שזמן מסוים הוא טוב יותר לעסקים כי באותו זמן יש יותר מזל וכדומה?
תשובה: שאלה זו נוגעת להלכות מעונן ומכשף אשר פרטיהם רבים ולא נוכל לגעת כעת בכולם, אך נעלה את הנושא בקצרה.
בגמרא במסכת סנהדרין (דף סה:) תנו רבנן, מעונן, רבי עקיבא אומר זה המחשב עיתים ושעות, ואומר היום יפה לצאת, למחר יפה ליקח (לעשות עסק) מחמת שבאותם זמנים המזל הוא טוב או רע וכל כל כיוצא בזה. (ופירש רש"י, לשון מעונן, כמו בעל עונות שמבחין את עונה ואומר היום יפה לצאת לדרך).
וכך פסק רבינו הרמב"ם, איזהו מעונן, אלו נותני עיתים שאומרים באצטגנינות (אסטרולוגיא) יום פלוני טוב, יום פלוני רע וכו'. וכן מרן בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קעט) פסק, האומר אל תתחיל לגבות ממני, שחרית הוא, מוצאי שבת הוא, מוצאי ראש חודש הוא (שחושב שאותם זמנים אינם טובים לאותו עניין) אסור.
ומכאן יש לשאול, אם כן איך קבעו חז"ל (כפי שהובא באחת ההלכות הקודמות) לגבי משפטו של ישראל כנגד גוי, שלא יצליח באב, שמזלו קשה לישראל, ויצליח באדר שמזלו טוב לישראל, והלא יש בזה איסור משום מעונן, כמו שפסקו הרמב"ם ומרן בשולחן ערוך.
ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א תירץ, שאין בזה איסור כלל, על פי מה שכתב הריטב"א (שהובאו דבריו בהלכה), שאף שאין מזל לישראל, מכל מקום נגזר עליהם שבחודש אדר ייטב להם, נמצא אם כן שזהו בכלל האמונה שהדבר הוא על ידי השגחה מן השמים, ואינו שייך למזלות ולאסטרולוגיא כלל. וכן כתב הגאון המופלא רבי שלמה אליעזר אלפנדארי זצ"ל, (שהיה מגדולי רבני טורקיה, ובסוף ימיו דר בירושלים, נפטר בן מאה ושבע עשרה שנה, ושלושה ימים לפני פטירתו עוד הספיק לכתוב קונטריס הערות על שו"ת מנחת אלעזר. וכל רבני ירושלים היו חתים מפניו, שלרוב גודל חכמתו היה תקיף ביותר, ולא היה נושא פניו לאיש. וכשהיה הגאון רבינו עזרה עטייה נכנס אצלו ומדבר איתו בדברי תורה, היה אומר תמיד לרבי שלמה, כך וכך אמר לי אברך אחד שלנו ורבי עובדיה יוסף שמו, מפני שעז היה רצונו שמרן שליט"א יהיה נכנס ויוצא ויודע אצל גאוני הדור ההוא).
נמצא אם כן שהגם שבודאי אין חשש איסור לומר שימי חודש אדר הם טובים לישראל, מכל מקום לומר סתם, יום פלוני הוא טוב לבני מזל דגים לעסקים, וביום פלוני עליהם להמנע מפגישות עם בני משפחה, ושאר הבלים על זה הדרך, יש בזה איסור גמור. וצריך לחנך גם את הילדים שלא יחייסו חשיבות לדברים אלו המרחיקים את האדם מדרך התורה.
ודרך אגב בהקשר לזה יש לציין את דברי רבינו יונה גרונדי שכתב, שיש אנשים ונשים שכששומעים עורב קורא, אומרים שבאה ח"ו גזירה לא טובה, וכן על זה הדרך הם מלאים אמונות טפלות, והם טוענים שכך באמת הם רואים, שכך הם הדברים, שבכל עת שהעורב קורא אחר כך באה בשורה לא טובה וכיוצא בזה, ואינם יודעים שדווקא בגלל אמונתם המשובשת, השטן עומד עליהם לשטנם וגורם להם רעה כדבריהם כדי שימשיכו להאמין להבלים כאלה.
