שאלה: חנות הלבשה שמוכרים שם שמלות וחולצות לנשים, האם מותר להם למכור גם שמלות בלי שרוולים, או שמא יש בזה איסור משום ולפני עור לא תתן מכשול?
תשובה: בראשית עלינו להסביר דבר פשוט, כי האיסור לנשים לצאת ברחובה של עיר בשמלות ללא שרוולים הוא חמור ביותר, וכמו שפסקו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך (אה"ע סימן קטו סעיף ד). ובגמרא במסכת סוטה מבואר שבעוון זה שכינה מסתלקת מישראל, שנאמר "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך". והדבר פשוט שנשים ההולכות בבגדים כאלה, הן עוברות על מה שנאמר בתורה ולפני עור לא תתן מכשול, ונגררים מכך עוד איסורים אחרים. ונשים ההולכות בצניעות גדול שכרן, והן גורמות לשכינה שתשרה על ישראל, וראויות הן שיהיו בניהן ובנותיהן זרע כשר לעבודת ה' יתברך. (ושיעור הזרוע שיש לכסות בבגד, הוא עד המרפק, ועד בכלל).
ועתה נבא לעצם השאלה, האם מותר למכור בגדים לא צנועים?
מבואר בפירוש המשניות להרמב"ם (פ"ה ממסכת שביעית), בביאור הפסוק "לפני עור לא תתן מכשול", שרוצה לומר, מי שסגרה עיניו התאוה של היצר הרע, (כלומר, מחמת מה שהוא שומע בקול היצר הרע, הוא כמו עיור, שאינו שם על לב, שעל ידי מעשיו הוא מביא על עצמו רעה גדולה), אל תעזרהו להוסיף בעורונו להרחיקו מדרך הישרה. ומבואר אם כן בדברי הרמב"ם, כי איסור לפני עיור, הוא שמי שהוא חוטא, אסור לנו לגרום לו שימשיך בחטאו עוד ועוד. ולפי זה לכאורה נראה שיש לאסור למכור בגדים שאינם על פי רוח ההלכה, שהרי על ידי קניית הבגד, נמצא שאנו מכשילים את הקונה באיסור חמור.
אולם כתב רבינו הגדול מהר"ח בנבנשתי בעל כנסת הגדולה, כי אין איסור לפני עיור, אלא כשידוע שלא יוכל החוטא לעבור את אותה העבירה, אלא אם יבא לו הסיוע שהוא מבקש, אבל אם ידוע שיוכל לעבור את אותו האיסור גם בלי עזרתינו, לא שייך בזה איסור לפני עיור. ומבואר אם כן, שכל שיכולה אותה האשה לקנות את אותם הבגדים גם במקום אחר, לא שייך כאן איסור לפני עיור כלל. והביא שכן כתב הגאון רבינו אהרן ששון (שחי בזמן מרן הבית יוסף) בכתב יד.
ואף שיש חולקים על דברי הכנסת הגדולה בדין זה, מפני שסוף סוף אין דרך לאותה האשה לקנות את מבוקשה, אלא אם יבא איזה אדם ויעבור הוא על איסור לפני עיור וימכור לה את מבוקשה, ונמצא אם כן שבכל מקרה לא יבא האיסור אלא על ידי מי שיהיה שיעבור על איסור לפני עיור, ואם כן לפי דיעות אלו בנידון כזה אין להקל כלל למכור בגדים לא צנועים, מכל מקום כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שבמקום שניתן לקנות את הבגדים מגוי, אז בודאי לא שייך דין לפני עיור במכירת בגדים אלו, ואין כאן איסור תורה מצד לפני עיור, אלא איסור דרבנן, מצד "מסייע ביד עוברי עבירה", שכן בסיכומו של דבר, נמצא המוכר בגדים אלו מסייע לאותה הלובשת בגדים לא צנועים להשיג את מבוקשה, ויש בזה איסור דרבנן אף אם ניתן להשיג את הבגדים בדרך אחרת.
ולענין הלכה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שיש להקל בזה יותר בפשיטות מטעם אחר, שהרי נשים רבות נוהגות ללבוש חולצה בלי שרוולים, כאשר מתחתיה יש חולצה אחרת עם שרוולים, ואם כן, אין הדבר ברור בכלל שיעשה איסור בדרך לבישת הבגד, שכן יש דרך ללבשו בהיתר, וכבר כתב הריטב"א, שכל שאין אנו נותנים את האיסור עצמו (כגון בשר חזיר, שהוא עצמו איסור), אלא רק דבר שיכול הביא לאיסור (כגון בגד לא צנוע), והדבר ספק אם יפגע הדבר באיסור אם לאו, אין בו משום לפני עיור לא תתן מכשול. והאריך מרן זצ"ל בראיות לדין זה. ואם כן במקרה שלנו שאין הדבר ברור שיעשה איסור בעצם לבישת הבגד, לא שייך כאן איסור כלל, לא מצד נתינת מכשול, ולא מצד סיוע ביד עוברי עבירה. (והוסיף עוד טעמים להקל בזה).
ולסיכום, מותר למכור בגדים שאינם צנועים לנשים, כל שיש מקום לתלות שהנשים תלכנה בבגדים אלו באופן צנוע. וכן פסק הגאון הגדול רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל. (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סז).
