הלכה ליום ראשון ח' סיון תשפ"ג 28 במאי 2023

לפני עור לא תתן מכשול

שאלה: חנות הלבשה שמוכרים שם שמלות וחולצות לנשים, האם מותר להם למכור גם שמלות בלי שרוולים, או שמא יש בזה איסור משום ולפני עור לא תתן מכשול?

תשובה: בראשית עלינו להסביר דבר פשוט, כי האיסור לנשים לצאת ברחובה של עיר בשמלות ללא שרוולים הוא חמור ביותר, וכמו שפסקו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך (אה"ע סימן קטו סעיף ד). ובגמרא במסכת סוטה מבואר שבעוון זה שכינה מסתלקת מישראל, שנאמר "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך". והדבר פשוט שנשים ההולכות בבגדים כאלה, הן עוברות על מה שנאמר בתורה ולפני עור לא תתן מכשול, ונגררים מכך עוד איסורים אחרים. ונשים ההולכות בצניעות גדול שכרן, והן גורמות לשכינה שתשרה על ישראל, וראויות הן שיהיו בניהן ובנותיהן זרע כשר לעבודת ה' יתברך. (ושיעור הזרוע שיש לכסות בבגד, הוא עד המרפק, ועד בכלל).

ועתה נבא לעצם השאלה, האם מותר למכור בגדים לא צנועים?

מבואר בפירוש המשניות להרמב"ם (פ"ה ממסכת שביעית), בביאור הפסוק "לפני עור לא תתן מכשול", שרוצה לומר, מי שסגרה עיניו התאוה של היצר הרע, (כלומר, מחמת מה שהוא שומע בקול היצר הרע, הוא כמו עיור, שאינו שם על לב, שעל ידי מעשיו הוא מביא על עצמו רעה גדולה), אל תעזרהו להוסיף בעורונו להרחיקו מדרך הישרה. ומבואר אם כן בדברי הרמב"ם, כי איסור לפני עיור, הוא שמי שהוא חוטא, אסור לנו לגרום לו שימשיך בחטאו עוד ועוד. ולפי זה לכאורה נראה שיש לאסור למכור בגדים שאינם על פי רוח ההלכה, שהרי על ידי קניית הבגד, נמצא שאנו מכשילים את הקונה באיסור חמור.

אולם כתב רבינו הגדול מהר"ח בנבנשתי בעל כנסת הגדולה, כי אין איסור לפני עיור, אלא כשידוע שלא יוכל החוטא לעבור את אותה העבירה, אלא אם יבא לו הסיוע שהוא מבקש, אבל אם ידוע שיוכל לעבור את אותו האיסור גם בלי עזרתינו, לא שייך בזה איסור לפני עיור. ומבואר אם כן, שכל שיכולה אותה האשה לקנות את אותם הבגדים גם במקום אחר, לא שייך כאן איסור לפני עיור כלל. והביא שכן כתב הגאון רבינו אהרן ששון (שחי בזמן מרן הבית יוסף) בכתב יד.

ואף שיש חולקים על דברי הכנסת הגדולה בדין זה, מפני שסוף סוף אין דרך לאותה האשה לקנות את מבוקשה, אלא אם יבא איזה אדם ויעבור הוא על איסור לפני עיור וימכור לה את מבוקשה, ונמצא אם כן שבכל מקרה לא יבא האיסור אלא על ידי מי שיהיה שיעבור על איסור לפני עיור, ואם כן לפי דיעות אלו בנידון כזה אין להקל כלל למכור בגדים לא צנועים, מכל מקום כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שבמקום שניתן לקנות את הבגדים מגוי, אז בודאי לא שייך דין לפני עיור במכירת בגדים אלו, ואין כאן איסור תורה מצד לפני עיור, אלא איסור דרבנן, מצד "מסייע ביד עוברי עבירה", שכן בסיכומו של דבר, נמצא המוכר בגדים אלו מסייע לאותה הלובשת בגדים לא צנועים להשיג את מבוקשה, ויש בזה איסור דרבנן אף אם ניתן להשיג את הבגדים בדרך אחרת.

ולענין הלכה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שיש להקל בזה יותר בפשיטות מטעם אחר, שהרי נשים רבות נוהגות ללבוש חולצה בלי שרוולים, כאשר מתחתיה יש חולצה אחרת עם שרוולים, ואם כן, אין הדבר ברור בכלל שיעשה איסור בדרך לבישת הבגד, שכן יש דרך ללבשו בהיתר, וכבר כתב הריטב"א, שכל שאין אנו נותנים את האיסור עצמו (כגון בשר חזיר, שהוא עצמו איסור), אלא רק דבר שיכול הביא לאיסור (כגון בגד לא צנוע), והדבר ספק אם יפגע הדבר באיסור אם לאו, אין בו משום לפני עיור לא תתן מכשול. והאריך מרן זצ"ל בראיות לדין זה. ואם כן במקרה שלנו שאין הדבר ברור שיעשה איסור בעצם לבישת הבגד, לא שייך כאן איסור כלל, לא מצד נתינת מכשול, ולא מצד סיוע ביד עוברי עבירה. (והוסיף עוד טעמים להקל בזה).

ולסיכום, מותר למכור בגדים שאינם צנועים לנשים, כל שיש מקום לתלות שהנשים תלכנה בבגדים אלו באופן צנוע. וכן פסק הגאון הגדול רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל. (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סז).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לאדם מותר להיות שליח בחב׳ של מוצרי בשר לא כשרים, להוביל ללקוחות יהודיים? כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

בהחלט אסור לעבוד בעבודה כזו, מפני שהוא מסייע ביד עוברי עבירה. ואולי יש בזה גם איסור מצד לפני עור לא תתן מכשול. לכן יש לפרוש מעבודה כזו, וה' ימציא לכם פרנסה בהיתר ולא באיסור.

האם יש בפני עיוור, לתת לבן אדם שאינו שומר תורה ומצוות משהו לאכול ואין אפשרות לומר לו תברך, כיוון שזה יצור רק מריבה ושנאה. ואם אין בזה לפי עיוור , אז בכל אופן יש בזה לסייע ביד עוברי עבירה? י"ב סיון תשע"ד / 10 ביוני 2014

לכתחילה, יש להמנע מלהגיע למצב בו יש לשים כיבוד לפני אדם שאינו מברך. ויש לבקשו שיברך, או לומר לו, הנה אני מברך ומכוין להוציאך ידי חובה, ותענה "אמן". ואם אין אפשרות אחרת, יש לסמוך על סברת החזון איש שהיקל בדבר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה