הלכה ליום ראשון ד' שבט תשפ"א 17 בינואר 2021

מליחת מלפפונים בשבת

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לפזר מלח על גבי מלפפונים בשבת?

תשובה: שורש השאלה, משום שבכל דיני התורה אנו פוסקים, ש"כבוש הרי הוא כמבושל", כלומר, מאכל שהוא כבוש, דינו כמאכל מבושל. ולכן, הואיל ואסור לבשל בשבת, כמו כן אסור לכבוש כבשים בשבת.

ואף על פי שכל המלאכות האסורות בשבת, הן המלאכות שהיו נהוגות במשכן, ובמשכן לא היו כובשים כבשים כלל. בכל זאת אסרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת קח:) לכבוש כבשים בשבת, משום ש"כבוש כמבושל".

ועוד אסרו, לעשות דבר שנראה ככובש כבשים בשבת. ומטעם זה, פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן שכא סעיף ג), שאסור למלוח צנון בשבת, הואיל ובזמנם היתה רגילות לכבוש צנון, ובמליחתו, נראה הדבר כאילו בא לכובשו. לכן אסרו חכמים למלוח צנון בשבת.

וכן כל הירקות שיש רגילות לכבוש אותם, כגון מלפפונים, אסור למלוח אותם בשבת ולהשהות אותם עם המלח עד שיתחילו להזיע. ומכאן באה השאלה שלפנינו, שלכאורה אסור למלוח מלפפונים בשבת, ולהניח אותם כך כמה דקות.

ואמנם כן פסקו כמה מגדולי פוסקי זמנינו. אולם באמת שהמנהג להקל בזה, ורבים מכינים פרוסות מלפפון ומפזרים עליהם מעט מלח, וסומכים על כך שאין רגילות לכבוש מלפפונים, אלא כשהם שלמים. ולכן אין בדבר איסור כשהם חתוכים. (שבות יעקב ח"ב סימן יב). ועוד, שכאשר עושה כן לצורך הסעודה, נראה הדבר שאינו מתכוין לכבוש כבשים ממש. ויש כמה ראיות לסברא זו בדברי הפוסקים (עיין בספר מעשה השבת עמוד ריז ועוד). ולכן המיקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

אולם בסלט ירקות שנוהגים לעשות, בודאי שאין חשש במה שמפזרים עליו מלח, משום שיחד עם המלח מפזרים עליו גם מעט שמן, ובאופן כזה מוכח מתוך מעשיו שאינו מתכוין למלוח את הירקות על מנת לכובשם (הליכות עולם ח"ד עמוד סה). ועוד, שרוב הירקות שבסלט, כגון עגבניה וחסה, אין דרך לכובשם כלל.

ולסיכום: מותר לפזר מלח על סלט ירקות בשבת. ובפרט כאשר שמים גם שמן על גבי הירקות. ומלפפונים שרוצים לפזר עליהם מלח בסמוך לסעודה, יש מחמירים שלא לעשות כן, והמיקל יש לו על מה שיסמוך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה