הלכה ליום חמישי י"ד אב תשפ"ב 11 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת להצלחת

ספיר בת יעל

שתזכה לכל הישועות

הוקדש על ידי

פלוני

שתיית משקאות חריפים בחנויות של נכרים

בעקבות דברים שפורסמו בהלכה יומית, לגבי שתיית קפה בבתי קפה של נכרים בחוץ לארץ. רבים שואלים, האם מותר לשתות משקאות חריפים בבתי קפה של נכרים, וכן לשבת בפגישות עבודה עם נכרים, כשמוגשים שם משקאות חריפים?

ובאמת שיש חילוק גדול בין שתיית קפה אצל נכרים (גויים), לבין שתיית משקאות חריפים. ונבאר את יסודות הדברים:

כשרות המשקאות
ראשית כל, אין אנו דנים כאן על כשרות המאכלים והמשקאות. כי ידוע שבזמנינו, ישנם משקאות שמוחזקים שאין בהם חשש איסור. ולכן רבים יראים ושלמים נוהגים לשתות כמה מיני ויסקי ובירה שאין עליהם חותמת כשרות. ולעומת זאת ישנם משקאות שיש בהם חששות רציניים של תערובת איסור בתוכם. לכן, על כל משקה ומשקה יש לשאול מפי הבקיאים בכשרות, אם מותר לשתותו. (ומצד איסור בישולי גויים, אין לחוש בבירה ובשאר משקאות שכר, משום שאיסור זה אינו נוהג בשכר, מכמה טעמים).

מסיבות של נכרים
אסרו רבותינו לשתות במסיבות של נכרים, כגון בחתונות שלהם וכדומה, שום דבר. ואפילו מים או פירות אסור לאכול ולשתות שם. ולפעמים היקלו בדבר משום איבה (שלא ישנאו אותנו הגויים), ולכן בכל מקרה יש לעשות שאלת חכם.

שתית "שכר" בחנויות של נכרים
מלבד איסור אכילה ושתיה ב"מסיבות של נכרים". אסרו רבותינו לשתות שֵׁכַר (כגון בירה וויסקי) במקום מכירתו. וכגון, חנות של נכרי, או בית קפה, שמוכרים שם משקאות חריפים, אסור ליהודי לשבת שם ולשתות מהשכר. וטעם הגזירה היה, כדי שלא ימשכו היהודים אחרי הגויים, לשתות ולסעוד עמהם, ולבסוף היו מגיעים גם לידי נשואי תערובת. לכן אסרו רבותינו בכל חומר האיסור, לשבת בבתי הנכרים, או בחנויות שלהם, לשתות שם משקאות שכר.

וכל אותם מקומות, שנהגו היהודים לשבת ולשתות "בירה" בין הנכרים, עושים כן שלא ברצון חכמים, ואין להם על מה שיסמכו בהיתר זה כלל ועיקר.

שתית קפה בבתי הנכרים
ואפילו לגבי שתית קפה בבתי קפה של נכרים, יש מקום לאסור, כי ישיבה בבית קפה של גויים, יש לדונה כ"מסיבה" של גויים, שיושבים שם קבוצות קבוצות יחדיו, ומפורש בלשון הרמב"ם (פי"ז מהלכות מאכלות אסורות) שאפילו אם היהודי יושב שם לבדו, ואין לו קשר ושייכות לשאר באי המסיבה, גם כן אסור לו לשתות שם שום דבר.

ומכל מקום כתב הגאון רבי עובדיה סומך בספר זבחי צדק (יורה דעה סימן קיד), שנהגו להקל בדבר, משום "איבה". שהיו נוהגים לעשות כבוד זה לזה בשתית הקפה בבתי משתאות של הנכרים. אבל לגבי שתית משקאות חריפים אין צד היתר בדבר כלל, ויש להזהיר על האיסור לרבים, שלא יטעו אחר לבם לשבת בבתי הנכרים לשתות מן המשקאות המוגשים לפניהם.

ולסיכום: אסור לשתות משקאות חריפים (כשרים) בחנויות או בבתי קפה או בבתים של נכרים. וכן בישיבות עבודה אצל נכרים, נראה שאין להתיר שתית משקאות חריפים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב , האם מותר לאכול ״בוויסקי בר ״? והאם מותר לשתות וויסקי כשר כמובן שידוע שיש וויסקי שהם לא כשרים ?
תודה רבה כ"ג אב תש"פ / 13 באוגוסט 2020

אם מדובר במקום ששותים שם משקאות חריפים, אזי אסור לשתות שם. גם אם הוויסקי כשר, אסור לשתותו שם. תבורך,

האם זה אומר שאת הוויסקי או הבירה של הגויים, לבדי אני יכול לשתות?
האם האיסור הוא בכך שזה נעשה בחברתם?
באם אני קונה וויסקי ושותה בביתי, זה בסדר? כ"ו שבט תשע"ג / 6 בפברואר 2013

אנו לא יכולים להשיב לשאלתך, מפני שאנו לא מצויים כל כך בענינים אלה. יש משקאות ויסקי שרבים שותים, והם מוחזקים בכשרות, אף על פי שאין עליהם הכשר. כמו חלק מהמשקאות "ג'וני ווקר", או "צ'יואס". אך אנו לא יודעים להשיב בדיוק אלה משקאות כשרים ואלה לא. תוכל לשאול תלמידי חכמים הבקיאים בנושא.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה