הלכה ליום שני י"א אב תשפ"ב 8 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

הר הבית

שאלה: האם יש מקום להקל ולהכנס לגבולות הר הבית בזמנינו?

תשובה: הר הבית, הוא ההר אשר עליו שכן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, עד שנחרבו, ועליו באו הישמעאלים המוסלמים ובנו מסגדים כידוע עד היום הזה, כי שועלים הלכו בו. חלק משטח ההר הוא שטח בית המקדש ממש, וחלקו הוא שטח "הר הבית".

מקום המקדש בזמנינו
והנה ידוע כי קדושת בית המקדש רבה היא, ואסור לאדם שהוא "טמא מת" להכנס לבית המקדש. ונזכיר את דברי הרמב"ם (פ"ו מה' בית הבחירה הי"ד) לגבי קדושת מקום המקדש בזמנינו:

"קדושה ראשונה שקידש שלמה את בית המקדש ואת ירושלים, קידשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא (כלומר, הקדושה אינה פוסקת לעולם), אף על פי שהיא חריבה". וממשיך הרמב"ם ומסביר את דבריו:

"וְלָמָּה אֲנִי אוֹמֵר בַּמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם, שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשַׁתָּן לָעֲתִיד לָבוֹא? לְפִי שֶׁקְּדֻשַּׁת הַמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם הִיא מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וּשְׁכִינָה אֵינָהּ בְּטֵלָה. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם"' וְאָמְרוּ חֲכָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹמְמִין, בִּקְדֻשָּׁתָן הֶן עוֹמְדִים!"

למדנו אם כן בדברי הרמב"ם, שקדושת בית המקדש, שמחמתה אסור לטמאי מתים להכנס לשטחו, נותרה לעד ולעולם, ואינה בטלה אפילו בשעה שבית המקדש חרב ושמם.

ולפיכך בזמנינו, שכולנו טמאי מתים, שהרי אין בנו מי שלא נגע במי שנטמא ממת, אדם הנכנס לשטח בית המקדש, הרי הוא חייב כרת, וזו אחת מן העבירות החמורות שבתורה.

סברת הראב"ד
יש מפרשים, הסוברים בדעת הראב"ד, שאין איסור כרת בכניסה לשטח בית המקדש בזמן הזה. כי הראב"ד חלוק על דברי הרמב"ם בענין זה. אולם לענין הלכה, סברה זו היא דחויה מההלכה, וכן כתב רבינו הרדב"ז, שלהלכה בודאי שאנו פוסקים כדעת הרמב"ם ושאר הפוסקים האוסרים כניסה לשטח בית המקדש גם בזמן הזה, וכל הנכנס לשם חייב כרת. ובפרט שלדעת הרבה פוסקים גם הראב"ד סובר שיש בדבר איסור מן התורה, כמו שכתב הגאון הרא"יה קוק בשו"ת משפט כהן (סימן צו).

שאר שטחי ההר
שאר שטחי הר הבית, שאינם מקום המקדש ממש, אינם אסורים בכניסה לטמאי מתים, כמו שפסק  הרמב"ם (פ"ג מהל' ביאת מקדש ה"ד), "טמא מת, ואפילו המת עצמו, מותרים להכנס להר הבית". ולפיכך דנו כל גדולי הפוסקים בדורות האחרונים, האם יש אופן להתיר כניסה לשטחים מסויימים בהר הבית.

גם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בספרו שו"ת יביע אומר חלק חמישי (יורה דעה סימן כו) ובספרו חזון עובדיה (תעניות עמוד תנד), ושם דן באורך וברוחב, והביא ראיות מדברי הפוסקים, שמעשה אין אנו בקיאים בזמן הזה לדעת היכן הוא מקום המקדש בדיוק, ולפיכך רוב ככל שטח הר הבית נמצא בספק אם הוא מקום המקדש.

ובתוך דבריו הביא מרן זצ"ל את לשון הגאון רבי דוד מקרלין  בשו"ת שאילת דוד (בקונט' דרישת ציון וירושלים די"ד סע"ג), שכתב, שאי אפשר לנו בשום פנים לכוין מקום המזבח, ויש לחוש בזה באיסור כרת. ולכן בודאי שיש להתרחק ולהשמר שלא להכנס להר הבית אפילו לאחר טבילה ולצורך מצוה, ובפרט שעל ידי כך שיבואו להקל ולהכנס לשטח ההר, יבאו ההמון לפרוץ ולהכנס בטומאה לשטח העזרות וההיכל, וכעת כבר נמנו וגזרו והסכימו גדולי הדור בכל תוקף לגדור גדר ולהזהיר באזהרה חמורה לבל יהין שום אדם להכנס לשטח הר הבית, עד כי יבא שילה, שאז יקויים בנו, "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם", והסכימו על האיסור בזה כמעט כל גאוני ירושלים בזמנים ההם.

איסור טומאה היוצאת מגופו
אנשים הטמאים בטומאות אחרות, כמו טומאת נדה, יולדת, בעל קרי ועוד טומאות רבות ונפוצות, אסורים בכניסה לכל שטח הר הבית, ולא רק לשטח מקום המקדש, (אלא לאחר טבילה, והמתנה של יום או שלושה או ארבעה ימים, ואנשים כלל אינם מודעים לדינים הללו בזמן הזה). לפיכך, הנהגת היתר בעלייה להר הבית, גורמת למכשלה, שבאים אנשים ונשים להר הבית, כשהם טמאים בטומאות הללו. וכמובן שאנו לא יכולים להרחיב ולהסביר את כל צדדי האיסור בדבר.

ולסיכום: איסור העליה להר הבית הוא איסור ברור, שהסכימו עליו גאוני ארץ ישראל בדורות האחרונים מכל החוגים, ויש בדבר ספק איסור כרת, וגם גורם לכמה מכשלות חמורות העלולות לגרום לתרעומת ח"ו על ישראל.

ומאחר ואנו מאמינים בני מאמינים בקדושת התורה, ובקדושת חכמיה, אשר זיכנו ה' לחסות בצל כנפיהם, הדבר ברור כי דבר ה' אמת היה בפיהם, ולא לרצון יהיו לפניו יתברך, מעשיהם ותפלותיהם של אותם העוברים על הוראתם שבקדושה, ואך לתועבה תחשב תפילתם על פני ההר, כי עליהם הכתוב אומר, "כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי?".

שאלות ותשובות על ההלכה

הכל נכון כאשר יש טמאים פה ושם...,אך ידוע הוא הכלל שטומאה בציבור הותרה,כלומר כאשר כולם טמאים,ואין דרך מעשית לפתור זאת,הטומאה בציבור הותרה...!? י"א אב תשפ"ב / 8 באוגוסט 2022

טומאה בציבור הותרה כדי לקיים את המצוות, כמו להקריב קרבנות, וגם בזה, יש טומאות שלא הותרו, כמו טומאה היוצאת מגופו, שלא הותרה לעולם, אפילו בציבור, (וכן לקרבן יחיד, טומאה לא הותרה בציבור), לכן אין זה נוגע לענין. וכבר דנו בזה האחרונים ובכללם מרן זצ"ל, ובפרט הגאון מקרלין זצ"ל, ויסוד דבריהם, שמאחר ואי אפשר לבנות את המקדש, ממילא אין היתר לטומאה בציבור.

הרמב"ם בעצמו כותב שעלה להר הבית. איך זה? י"א אב תשפ"ב / 8 באוגוסט 2022

פשטות לשון הרמב"ם, שנכנס לבית גדול וקדוש, ואי אפשר לפרש דבריו שהכוונה לבית המקדש, שהרי כבר היה חרב, ולכן צריך להסביר, או שנכנס למקום שידע בוודאות שאינו מקום המקדש, אלא שזה עדיין דחוק, כי אין זה "בית גדול וקדוש", או שנכנס לבית כנסת בירושלים. והרי הגאון בעל ספר חרדים שהביא דברי הרמב"ם הללו, והוא שפירסם דבריו, גם הוא לא העלה על דעתו שיכנס הרמב"ם למקום המקדש היפך ממה שפסק במשנה תורה. וכבר דנו בזה כמה אחרונים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה