הלכה ליום שלישי כ"ז תמוז תשפ"ב 26 ביולי 2022

שאלה: האם כשר ונכון הדבר, שאף הנשים תקראנה בזמן חצות הלילה "תיקון חצות", כשם שראוי הדבר לאנשים, או שאין הדבר ראוי שנשים תקראנה תיקון חצות?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, כי ראוי לכל ירא שמים, אם הוא ער בזמן חצות הלילה, שיקרא נוסח "תיקון חצות" המופיע בסידורים ומתוקן על פי דברי רבינו האר"י. וכתבנו שהתפילה על חרבן הבית בזמן זה, והתפלה בכלל בזמן זה, היא ראויה ומקובלת ביותר.

ולענין אמירת תיקון חצות על ידי נשים, כתב הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת וישלח), שאין הנשים קוראות תיקון חצות. וזאת על פי דבריו בתשובתו שבספר רב פעלים (ח"א, סוד ישרים ס"ט), ושכן השיב לו הגאון רבי אליהו מני, רבה של חברון, שלא ראינו ולא שמענו שאשה אומרת תיקון חצות. והוסיף טעמים בזה על פי דברי המקובלים, ובכלל דבריו כתב, שיש חסרון במה שאשה תקרא תיקון חצות, מפני שהתיקון רובו ככולו הוא פסוקים שבמקרא, ואין לקרוא מקרא בלילה (כלומר תנ"ך, אין קוראים בלילה), ואף על פי שאנשים קוראים תיקון חצות, זאת מפני שיש חילוק בינם לבין הנשים לענין זה.

אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, כתב לדחות את דבריו, מפני שכל שיש צורך השעה בקריאת הפסוקים, כמו תיקון חצות שיש לאמרו דוקא בזמן חצות הלילה, אין בזה משום חשש של קריאת מקרא בלילה כלל. לא לאנשים ולא לנשים. ובפרט כאשר קוראים את התהלים בדרך תפילה ותחנה ולא בדרך לימוד, שאז מעיקר הדין יש להקל לומר באופן כזה פסוקי מקרא בלילה, כמו שביארנו כבר במקום אחר.

ועל כן למעשה, אף הנשים ראוי ונכון להן לומר תיקון חצות בכל לילה כשהן ערות בזמן חצות הלילה, ואל להן להמנע ממנהג יקר כזה, ובזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים ועתידין להגאל מן הגלות הזו.

וכבר הזכרנו בהלכה הקודמת, שבשנת השמיטה, אין לומר אלא תיקון לאה, אבל נוסח תיקון רחל המופיע בסדורים אין לאמרו בשנה כזו. (והשנה, תשפ"ב, היא שנת שמיטה). ובשבתות וימים טובים אין לומר תיקון חצות, וכמו שמבואר בסידורים.

ולסיכום: רבותינו המקובלים הפליגו הרבה במעלת אמירת תיקון חצות, ומנהג רבותינו הספרדים בכל מקום שהם לומר תיקון חצות ברגש נכון ובכוונה רבה, לעורר רחמי ה' יתברך עלינו, שישוב וירחמנו ויבנה לנו את בית חיינו, ומעפר ענינו יקימינו. ואף הנשים הצדקניות נוהגות במנהג זה. וכל המיצר על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אודה לכם אם תגידו לי
מה המקור בבקשה ל "
ועל כן למעשה, אף הנשים ראוי ונכון להן לומר תיקון חצות בכל לילה כשהן ערות בזמן חצות הלילה, ואל להן להמנע ממנהג יקר כזה, ובזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים ועתידין להגאל מן הגלות הזו" ? ו' אב תשפ"ב / 3 באוגוסט 2022

הליכות עולם חלק ראשון פרשת וישלח אות ה. 

האם מותר לנשים לקרוא תיקון חצות באמצע הלילה ב-4:00 בבוקרז? כ"ח אב תש"פ / 18 באוגוסט 2020

מותר בהחלט. 

בעקבות מה שכתבתם שאין לקרוא בלילה מקרא, האם אכן אסור לי ללמוד נביאים וכתובים בלילה? כ"ו טבת תשע"ז / 24 בינואר 2017

ללמוד בלי להוציא מהפה מותר. וללמוד עם פירוש מותר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה