הלכה ליום ראשון ד' שבט תשפ"א 17 בינואר 2021

מליחת מלפפונים בשבת

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לפזר מלח על גבי מלפפונים בשבת?

תשובה: שורש השאלה, משום שבכל דיני התורה אנו פוסקים, ש"כבוש הרי הוא כמבושל", כלומר, מאכל שהוא כבוש, דינו כמאכל מבושל. ולכן, הואיל ואסור לבשל בשבת, כמו כן אסור לכבוש כבשים בשבת.

ואף על פי שכל המלאכות האסורות בשבת, הן המלאכות שהיו נהוגות במשכן, ובמשכן לא היו כובשים כבשים כלל. בכל זאת אסרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת קח:) לכבוש כבשים בשבת, משום ש"כבוש כמבושל".

ועוד אסרו, לעשות דבר שנראה ככובש כבשים בשבת. ומטעם זה, פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן שכא סעיף ג), שאסור למלוח צנון בשבת, הואיל ובזמנם היתה רגילות לכבוש צנון, ובמליחתו, נראה הדבר כאילו בא לכובשו. לכן אסרו חכמים למלוח צנון בשבת.

וכן כל הירקות שיש רגילות לכבוש אותם, כגון מלפפונים, אסור למלוח אותם בשבת ולהשהות אותם עם המלח עד שיתחילו להזיע. ומכאן באה השאלה שלפנינו, שלכאורה אסור למלוח מלפפונים בשבת, ולהניח אותם כך כמה דקות.

ואמנם כן פסקו כמה מגדולי פוסקי זמנינו. אולם באמת שהמנהג להקל בזה, ורבים מכינים פרוסות מלפפון ומפזרים עליהם מעט מלח, וסומכים על כך שאין רגילות לכבוש מלפפונים, אלא כשהם שלמים. ולכן אין בדבר איסור כשהם חתוכים. (שבות יעקב ח"ב סימן יב). ועוד, שכאשר עושה כן לצורך הסעודה, נראה הדבר שאינו מתכוין לכבוש כבשים ממש. ויש כמה ראיות לסברא זו בדברי הפוסקים (עיין בספר מעשה השבת עמוד ריז ועוד). ולכן המיקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

אולם בסלט ירקות שנוהגים לעשות, בודאי שאין חשש במה שמפזרים עליו מלח, משום שיחד עם המלח מפזרים עליו גם מעט שמן, ובאופן כזה מוכח מתוך מעשיו שאינו מתכוין למלוח את הירקות על מנת לכובשם (הליכות עולם ח"ד עמוד סה). ועוד, שרוב הירקות שבסלט, כגון עגבניה וחסה, אין דרך לכובשם כלל.

ולסיכום: מותר לפזר מלח על סלט ירקות בשבת. ובפרט כאשר שמים גם שמן על גבי הירקות. ומלפפונים שרוצים לפזר עליהם מלח בסמוך לסעודה, יש מחמירים שלא לעשות כן, והמיקל יש לו על מה שיסמוך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה