הלכה ליום שני ט"ו שבט תשפ"ג 6 בפברואר 2023              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

גלית גולדה בת רחל ז"ל

השבוע ימלאו ארבע שנים לפטירה
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

בנה

תאריך ההלכה: ט"ו שבט תשפ"ג 6 בפברואר 2023

קטגוריה: ברכות


עשה צרכיו ורוצה לאכול פת

שאלה: מי שעשה צרכיו, ולכן צריך ליטול ידים, אבל בכוונתו מיד לגשת לסעודה עם פת לחם, האם הוא רשאי ליטול ידים רק פעם אחת?

תשובה: בשאלה זו, של אדם שעשה צרכיו, וצריך ליטול ידים, מצאנו כמה שיטות בדברי רבותינו הפוסקים, אך נסביר תחילה את הבעיה העומדת בפנינו:

חיוב בשתי נטילות
נחלקו רבותינו הראשונים, האם אדם (איש או אשה, כי אין בזה שום חילוק ביניהם), שצריך ליטול שתי נטילות, כמו במקרה שלפנינו, יכול להסתפק בנטילה אחת כדי לפטור את שני הנטילות, או שעליו ליטול נטילה נפרדת לכל ענין.

שלדעת רבינו יעקב בן רבי יקר, מאחר ותיקנו חכמים "נטילת ידים לסעודה", וכן יש חיוב נטילת ידים למי שעשה צרכיו, ממילא הן שתי מצוות נפרדות המוטלות על אותו אדם, והוא אינו יכול להפטר בנטילה אחת לשתיהן.

ובדומה לזה כתב המהר"ם מרוטנבורג (הובא בטור סימן קסה), שאדם כזה צריך ליטול שתי נטילות נפרדות, אלא שהוסיף, שעקרונית ניתן היה ליטול ידים פעם אחת לצורך שתי הנטילות, אלא שאז יהיה על הנוטל להקדים את ברכת "אשר יצר" לברכת "על נטילת ידים", וממילא יהיה "הפסק" בין הנטילה לבין ברכת "על נטילת ידים", ולכן ישנו חיוב ליטול שתי נטילות נפרדות. הראשונה, מכיון שעשה צרכיו, ואז יברך "אשר יצר", והשניה, לכבוד הסעודה.

ויש מרבותינו הראשונים שסוברים שניתן ליטול נטילה אחת בלבד, ובזה לפטור, הן את הנטילה מצד מה שעשה צרכיו, והן את הנטילה לסעודה.

הדין למעשה
להלכה, מרן השלחן ערוך פסק כדעת רבינו יעקב בן רבי יקר, שאי אפשר ליטול ידים רק פעם אחת, אלא אדם כזה, שעשה צרכיו ורוצה כעת לגשת לסעודה, חייב ליטול ידים תחילה, לברך אשר יצר, ליטול שוב את ידיו, לברך על נטילת ידים, ואז יגש לסעודה.

ואף על פי שיש עוד דרכים בענין זה בדברי הפוסקים, מכל מקום מכיון שהדברים רחוקים ממציאות זמנינו, לא נאריך בהם.

איך יטול ידיו בפעם הראשונה
אולם כעת, עומדת לפנינו בעיה נוספת. שאם אדם עשה צרכיו, יטול את ידיו, נמצא שהוא קיים למעשה את הדין של "נטילת ידים" לסעודה כדת וכהלכה. ואם כן, כיצד נוכל כעת לומר לו, שיטול שוב את ידיו, ועוד יברך על כך "על נטילת ידים"? הרי הוא קיים כבר את מצות הנטילה כהלכתה!

לפיכך כתבו כמה מרבותינו האחרונים, ובכללם ה"מגן אברהם", שבפעם הראשונה שנוטל ידיו מאחר ועשה צרכיו, לא יטול את ידיו כהלכה לצורך הסעודה. כלומר, לא יטול ידיו עם "כלי", כפי שנוטלים לצורך הסעודה, אלא יטול ישירות מהברז, (כן כתב בספר אור לציון), ועל ידי כן, לא יצא ידי חובת הנטילה לסעודה, ואז יברך "אשר יצר", יטול ידיו שנית עם כלי, ואז יברך על נטילת ידים, ינגב את ידיו ויגש לסעודה.

וישנה אפשרות נוספת, שכתבה הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת שמיני) ועוד מגדולי הפוסקים, וכדאי לנהוג בה, שלאחר שנטל ידיו בפעם הראשונה, יגע במקומות המכוסים, (לדוגמא מאחרי הצווארון בחולצה, שהוא מקום שדרכו להיות מכוסה), ואז יטול ידיו שנית, כאמור. שבזה יוצא מכל חשש.

ולסיכום: מי שעשה צרכיו, וכעת רוצה ליטול ידיו לסעודה, ישטוף תחילה את ידיו בלי "כלי", (ונכון שיעשה כן לסירוגין, יד ימין, ולאחר מכן יד שמאל, שלוש פעמים), ויברך "אשר יצר". ואז, טוב שיגע במקום מכוסה שבגופו, ולאחר מכן יטול ידיו שנית כהלכה עם כלי, ויברך "על נטילת ידים".

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

בילקוט יוסף פסק לא כמו שכתבתם, מדוע לא הבאתם דבריו? הרי לשיטתו יש כאן חשש איסור ברכה שאינה צריכה. ד' אדר תשפ"ג / 25 בפברואר 2023

לא הבאנו את דבריו, מפני שלא ידעתי אותם. ובמשנה ברורה תפארת לא הביאו את דבריו. ולכן נעלמו ממני. אבל גם לשיטתו אין במה שכתבנו חשש ברכה שאינה צריכה כיון שכתבנו שיטול מהברז.

מה דין אם אדם אכל, הלך להתפנות ורוצה לברך ברהמ"ז? האם גם כאן הולכים לפי הכתוב בהלכה פה או לא? ד' אדר תשפ"ג / 25 בפברואר 2023

במקרה כזה שאינו רוצה להמשיך לאכול אינו חייב בנטילה לסעודה, אלא בנטילה רגילה לאחר שעשה צרכיו, ואז יברך ברכת המזון.

בילקוט יוסף(מהדורה תשנ"א עמוד צו) כתב הרב בדין העושה צרכיו ורוצה לאכול יטול ידיו בסרוגין ג' פעמים ויכוין בנטילה זו אדעתה דהכי שרוצה חאכול ויברך על נטילת ידים וינגב ומיד יברך אשר יצר וכו'. כ"א שבט תשפ"ג / 12 בפברואר 2023

תבורך מפי עליון על הדברים, רבים שלחו לנו הערה נכונה זו.

שלום כבוד הרב
ישר כח על המפעל הגדול של לימוד ההלכה לרבים.

ברשות הרב, שאלה: לגבי ההלכה שפורסמה היום, ט"ו בשבט, בענין נטילת ידיים לשירותים ונטילה לברכת המוציא:.
נכתבה שיטת הבן איש חי לעשות נטילה לשירותים , לגעת במקומות המכוסים ושוב ליטול לסעודה. ונכתב כי "כדאי לנהוג בה".
ואולם מדברי מרן רבנו עובדיה בשיעוריו בלויין לאורך השנים [אותם זכינו לשמוע, ב"ה] ויתכן שגם כתב כן בספרו הליכות עולם, וגם מדברי הראשל"צ יצחק יוסף בשיעוריו בלווין ובילקוט יוסף, עלה דוקא שהשיטה הראשונה של נטילה בברז לשירותים היא הרצויה, מאחר שבה אין ספקות לגבי גרימת ברכה שאינה צריכה. בעוד שבשיטת הבן איש חי - בנגיעה במקומות המכוסים ושוב נטילה - יש ספק גורם לברכה שאינה צריכה.

כיצד אם כן רצוי לנהוג?

בבקשת מחילה ובתודה מראש.

ט"ו שבט תשפ"ג / 6 בפברואר 2023

כתבנו שיטול מהברז, וגם מהיות טוב שיגע במקומות המכוסים, ובזה אין שום חשש ברכה שאינה צריכה, שהרי בלאו הכי עומד ליטול ולברך מאחר ולא יצא בנטילה הראשונה.