הלכה ליום חמישי כ"ז ניסן תשפ"ב 28 באפריל 2022              

היום הוא יום השואה, שנקבע להיום הזה על ידי ראשי המדינה, למורת רוחם של רוב גדולי הדור הקודם, שלא מצאו לנכון לקבוע יום כזה דוקא בחודש ניסן. ובכל זאת נאמר איזה דברים הנוגעים לזכרון השואה.

הזכרנו פעם, שנוכחנו כאשר נכנס ניצול השואה הרה"ג רבי ישראל מאיר לאו שליט"א לפני מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל והשיחה נסובה סביב זוועות השואה. שאל הרב לאו את מרן זצ"ל, הכיצד זה הגיעו הנאצים הגרמנים לשפל המדרגה כל כך? השיב לו מרן זצ"ל בין שאר הדברים, שאדם שאין לו תורה, עלול הוא להגיע למדרגות השפלות ביותר. תמה הרב לאו על תשובתו של מרן, וכי יתכן, רק מפני שאין לאדם תורה, הוא עלול להגיע לאכזריות שכזו? השיב לו מרן זצ"ל, אמנם כן, מי שמתנתק מהאמונה בה' ובתורתו, עלול הוא להגיע לכל המדרגות הרעות שבעולם.

גרמניה שלפני השואה, היתה המתוקנת שבאומות העולם, מופלאת בחכמתה ובנימוסיה. גם בזמן השואה, יכלו לשבת להם קצינים נאצים בשעת בוקר, להתעלל באופן נורא ואיום ביהודים, לגזול תינוקות מהוריהן ולהשליכם למוות באכזריות, ליהנות ולהשתעשע לקול בכיים הקורע של תינוקות רכים. והנה כבר באותו יום, יכולים היו אותם קצינים ארורים, לשוב אל בתיהם, לנשק לבניהם ובנותיהם, ללטף את כלבם ולהאזין בצורה המתורבתת ביותר למוסיקה משובחת. גם בזמנינו, הרי חלק ניכר מבני אותן אומות מתוקנות שחיים היום, הם נכדיהם של אותם רוצחים שפלים ומסייעיהם הארורים. האם נוכל לסמוך על תרבותם ונימוסיהם? האם אין הדברים מפליאים?

אין זאת אלא, שהמוסר האנושי שבהסכמת האומות, יהיה נאה כמה שיהיה, הרי יש מקום לדעות מרושעות למצוא בו משכן קבוע. ממוסר מדומה שכזה, יכולים בני האדם להגיע לדעות הרעות ביותר. הנה יושבים להם ראשי אומות העולם במוסדות האו"ם, ובבית המשפט בעיר האג, הם הקוראים לעצמם אנשי המוסר והתרבות, והם אלו שמטיפים באנטישמיות ובפרמיטיביות של ממש נגד היהודים ומדינתם.

לפני כשלוש שנים נסתלק מאיתנו האדמו"ר מקאליב רבי מנחם מנדל טאוב זצ"ל. הוא היה אוד מוצל מאש, שריד יחיד ומיוחד ממחנה אושוויץ. והנה אותו אדם גדול, בעומדו במחנה כמה שעות לפני שבעלות הברית שיחררו את אסירי המחנה, ראה איך שהנאצים לוקחים כמה יהודים ומשליכים אותם בזה אחר זה לאש. עמד האדמו"ר והתחנן לפני ה' יתברך, ריבונו של עולם! מה יצא לך מכך שאף אני אמות כעת? גם אני אצטרף לכל בני משפחתי שנמצאים כבר בישיבה של מעלה! הרי אכנס לאש, ואזעק אליך "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"! מבקש אני ממך ריבונו של עולם, ומבטיחך נאמנה, אם תתן לי חיים, אלך כל ימי ואקרא "שמע ישראל" בין אנשים חיים! שמע ה' את תפילתו, ולאחר שנים של יסורים שאי אפשר לתארם במילים, נגאל האדמו"ר משבי הגרמנים וזכה לעלות לארץ ישראל. ומי כמוהו, שראה בחוש בעיני קדשו את החורבן הגדול, ומצא לנכון לתקן את הקילקול הגדול שהתרחש בשואה, וזאת על ידי הפצת דבר ה', פירסום מעשיהם המופלאים של יראי ה' בתוך מחנות התופת, שקידה בתורה והפצת תורה, זהו התיקון האמיתי בשרשן של הדברים, תיקון עולם במלכות שדי.

כיוצא בזה, היה הגאון האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, איש קדוש מורם מעם, ששרד את כל מאורעות השואה, שם נהרגו אשתו ועשרת ילדיו, ובכל זאת לא סר במאומה מאמונתו הצרופה ובטחונו בה' יתברך, ושם נעשו לו נסים ונפלאות אשר לא יאומנו, כי גם בתוך החשכה הנוראה שאפפה את עמינו באותם הימים, בתוך אותו הסתר פנים, בימים בהם נתקיימו קללות התורה שבפרשת כי תבוא, כאשר חרון אף ה' שטף את העולם, אדם אחד אשר זכה להתמיד בבטחונו ואמונתו, זכה לאחר מכן כאן בארץ ישראל להפריח את השממה, לייסד מחדש את חסידות צאנז בנתניה ובירושלים, ולהקים מחדש את ביתו לתורה ולהנהגה.

עלינו לדעת כי הדברים לא נסתיימו, נצטוינו בתורה הקדושה: "זכור את אשר עשה לך עמלק". וכנגד ציווי זה, אף אנו מבקשים מה' יתברך: "זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים". וכבר התפלל דוד המלך עליו השלום ואמר על שונאי ישראל, "אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע", והנה אין הכוונה בזה שחס ושלום יבואו ישראל להתעלל באומות העולם שהצרו להם, אלא שכך עושה הקדוש ברוך הוא כבר בדורותינו, ששולח אומה אכזרית (שהם מבני מדי) על אותן האומות שהתעללו בישראל, והם יעשו בהם נקמה באותה אכזריות שהם נהגו עם ישראל, ואחר כך ינקום ה' גם בהם על הפלגת האכזריות שנהגו בה, (כך כתב רש"י בפירושו), כמו שנאמר בספר ישעיה, הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם אֶת מָדָי וכו', וּקְשָׁתוֹת נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה, וּפְרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ, עַל בָּנִים לֹא תָחוּס עֵינָם".

דומה שאין צורך להוסיף ביאור על הדברים, כל אחד יודע ושומע מן הנעשה בעולם בזמנינו. ירחם ה' על שארית הפלטה, שנזכה לראות בנחמת ציון בביאת משיח צדקינו, אזי יקומו כל אותם ההרוגים האומללים, ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה.

(מאמרו של הרב יעקב ששון שליט"א).