הלכה ליום ראשון י' טבת תשע"ז 8 בינואר 2017              

במוצאי שבת, הסתלק מאיתנו אחד מגדולי דורינו, הגאון רבי משה שפירא זצ"ל. הגאון זצ"ל היה מגדולי תלמידי הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק, הוא היה מיחידי הדור בחכמת הקבלה, גאון של ממש הן בנגלה והן בנסתר, ודברי התורה שלו בעניני מוסר ומחשבה היו מפעימים את לב השומעים, ובכללם גם גדולי תורה, שהיו מעריצים את הגאון זצ"ל על גדלותו וצדקותו. רוב בני דורינו לא הכירו את הרב זצ"ל, שהיה בורח מן הכבוד. הוא היה מאיר פנים לכל אדם, והיתה לו קרבה מיוחדת לגדולי הרבנים בדור שלפנינו. גם לפני מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל זכה הגאון לעמוד, להציג בפניו שאלות חמורות.

מצעירותו, היה מוסר את חייו בשקידת התורה, מתוך עוני ודחק. הוא החליט שלא להתפרנס מן התורה, ולכן בחר לו דרך יחודית, שלא לקבל משכורת כדרכם של כל האברכים, אלא היה שוקד על דלתות התורה לשם שמים בלבד. ורעייתו הרבנית הצדקת שתחיה, הלכה עמו בדרכו, וכך חיו את חייהם בעניות ובדחק במשך שנים רבות.

הגאון זצ"ל לא היה מתפעל ממוסכמות, ובכל נושא היה מברר את דרכו בקדושה וטהרה, בעיון עמוק בכל חדרי התורה, וכך זכה להעמיד תלמידים יקרים מפז,השותים בצמא את דבריו.

עם כל גדולתו בתורה, לא שכח הגאון זצ"ל את העניים והמסכנים מכל, הם האנשים התועים בחשכה, הרחוקים מדרכה של התורה. הוא פעל רבות להשיב את בניו של ה' יתברך בתשובה שלימה. בין מקורביו, שזכו להדרכתו, ניתן למנות רבים מבעלי התשובה שבדורינו, ובכללם הרב אורי זוהר שליט"א, ועוד רבים וטובים.

בשנים האחרונות סבל הגאון יסורים רבים, ועם זאת השתדל להמשיך בדרך הקודש, בהרבצת התורה, ובסיוע ללומדי התורה.
זכותו תגן עלינו, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.