הלכה ליום שלישי י"א תשרי תשפ"א 29 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת האישה הכשרה, בעלת חסד ונעימת ההליכות

ז'קלין יהודית בת חנה ע"ה

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים

הוקדש על ידי

משפחתה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתברך, ולשמוח במצותיו, לשמוח שמחה רוחנית אמיתית, לעבוד את ה' בטוב לבב. ובכל הימים הללו אין אומרים "נפילת אפיים" בתפלה, כי הם כמו יום טוב.

אמרו רבותינו, שהסוכה צריכה להיעשות משלוש דפנות וסכך. הדפנות שהם הכתלים (המחיצות, הקירות) של הסוכה, מותר לעשותם מכל דבר שירצה, ובתנאי שתהיינה הדפנות חזקות ויציבות דיין בכדי שתעמודנה היטב בפני הרוח המצויה, לפי שכל שאין הדפנות יציבות בפני הרוח, הרי אינן כשירות למצות סוכה.

ולפיכך פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאין לעשות דפנות לסוכה מסדינים ויריעות וכדומה, לפי שהם הולכים ובאים עם הרוח, ואפילו בנדנוד קל, ולכן אינם נחשבים כדפנות שעומדות ברוח מצויה. ואפילו אם מותח את הסדינים היטב, וקשרם בחזקה לעמודי הסוכה כדי שלא ינועו עם הרוח, אין להתיר, מפני שלפעמים מתרופפים הקשרים על ידי הרוח ומתנודדים הסדינים ונמצאת הסוכה פסולה, והיושב בתוכה אינו יושב בסוכה, ואם בירך "לישב בסוכה" הרי ברכתו ברכה לבטלה.

ואף שיש מהאחרונים שכתבו, שכל שהסדינים אינם מתנודדים הרבה עם הרוח (כשלושה טפחים מצד לצד) עדיין הדפנות כשירות, מכל מקום מדברי הראשונים נראה שאפילו בנדנוד מועט כבר נפסלת הסוכה. וכן היא הסכמת רוב פוסקי זמנינו, ומהם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל והגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. גם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל כתב, שאין להקל לבנות סוכות כאלו עם יריעות בד או פלסטיק, והוסיף שמה שאנו רואים בארצות הברית (מקום מושבו של הגר"מ פיינשטיין) שמוכרים סוכות שדפנותיהן עשויות מיריעות, פשוט שלא היה זה על פי הוראת חכם, כי אין להשתמש בסוכות אלו.

דבר המקבל טומאה
מה שכתבנו, שדפנות הסוכה מותר לעשותם מכל דבר שירצה, הכוונה היא, אפילו לעשות דפנות מכלים, כגון ארון, ארגז וכיוצא בזה. ואף על פי שארגז הוא "כלי", ומכיון שהוא כלי, הרי הוא ראוי לקבל טומאה, (כלומר, אם נגע בכלי אדם טמא, גם הכלי יכול לקבל טומאה). וכל דבר שראוי לקבל טומאה אסור לסכך בו את הסוכה. מכל מקום, את דפנות הסוכה מותר לעשות גם מדבר המקבל טומאה.

כלומר, את הסכך של הסוכה, יש לעשות רק מדבר שאינו מקבל טומאה. אבל את דפנות הסוכה, מותר לעשות גם מכלי, או דבר אחר, שמקבלים טומאה.

מעמיד - אזיקונים
ומכל מקום אותו חלק בדפנות הסוכה שהסכך מונח עליו, (כלומר, החלק העליון של הדופן), הרי הוא נקרא, "מעמיד הסכך". שהסכך עומד עליו. ואת "מעמיד הסכך" יש לעשות לכתחילה מדבר שאינו מקבל טומאה. (מפני שחששו רבותינו שמא יבוא לסכך בדבר שמעמיד את הסכך). ולכן אם עשה דופן לסוכה מדבר המקבל טומאה, כגון ארגז עץ או צינורות של ברזל (שגם הם מקבלים טומאה), טוב לתת נסר של עץ על גבי הדופן או הצינורות, מארבע צידי הסוכה, באופן שהסכך ינתן על גבי נסר העץ, ולא על גבי דבר המקבל טומאה.

ומטעם זה, נכון להזהר לכתחילה, שכל דבר שמעמיד או מחזיק את הסכך, לא יהיה מדבר שמקבל טומאה. ולכן נכון להזהר שלא לקשור את הסכך לסוכה באמצעות "אזיקונים", כדי שהסכך לא יעוף מהסוכה ברוח מצויה. אולם אם שם את האזיקונים רק כדי שאם תגיע רוח סערה שאינה מצויה הסכך לא יעוף, יש להקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א,
א. קיר המשמש כדופן לסוכה האם מותר לכתחילה לתלות עליו סדין או יריעה לקישוט והאם זה בטל לקיר המשמש כדופן או שמעתה הסדין נהיה דופן ויש בעיה בהכשר הסוכה (אם אפשר מקור מבלי להטריח את כבוד הרב)?
ב. קהל שנוהג לומר וידוי הגדול של רבנו ניסים בליל יוה"כ, האם עליהם לומר וידוי קטן ( הרגיל) בחזרת הש"ץ למחרת בתפילת שחרית או שדי בוידוי של תפילת לחש?
תודה רבה
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות י"א תשרי תשפ"א / 29 בספטמבר 2020

כבודו ביקש מקור לדברים, אך אין לי מקור לדין ברור ופשוט, שמצוה לנאות את הסוכה בכל מה שאפשר, ואף על הדפנות רשאי לתלות קישוטים כמו שנהגו כל ישראל, ואין זה נוגע לדין ביטול, כי אפילו אם נאמר (מדברנן) שאין הקישוט בטל לקיר מאחר ומסירים אותו לאחר שבוע, בכל זאת הרי יש כאן הכשר סוכה.

צריכים לחזור לומר וידוי קצר, כי וידוי הגדול הוא הוספה לוידוי הקטן שהוא מתקנת רבותינו בכל התפילות. 

האם שייך לדעת מרן זצ"ל להשתמש בסוכות ברזל?
ראיתי יש שמפרסמים עם הכשר בד"ץ בית יוסף.
השאלה אם מספיק הרצועות שיש בדפנות (לבוד) או שצריך דוקא ברזלים או שלא די בכל אלה ואין שום אופן כשרות לסוכות ברזל? י"א תשרי תשפ"א / 29 בספטמבר 2020

אנו לא שייכים לבד"ץ בית יוסף. אבל לפי מה שזכור לי, הם הראו למרן זצ"ל מה שהם עושים, ומאחר ומדובר בכמו רצועות עבות מתוחות מאד, ולמעלה שמים עצים בין הברזל לסכך, מרן זצ"ל הסכים להקל. כל זה לפי הרשום בזכרוני. וטוב יותר לעשות דפנות ממש, או שישים נסרים של עץ מסביב כדי שיהיו לו דפנות. 

על מה שכתב מרן בב"י סי' תר"ם בשם המרדכי, שסוכה שאי אפשר לישן בה מחמת פחד הגנבים וכו', שאינו יוצא בה י"ח אפילו ביום, ולא הביאו בש"ע, אך הביאוהו הרמ"א והרבה אחרונים. האם אצלינו אפשר להקל בזה? כ"ד אלול תשע"ה / 8 בספטמבר 2015

סוכה שמתיירא לישון בה, פן יבואו גנבים לביתו כשיראו שהוא ישן בסוכה, או שמפחד פן יבואו לסטים עליו כשהוא בסוכה וכיוצא בזה, הרי הוא פטור לישון בה. אבל רשאי לאכול בה ביום, ויוצא ידי חובה בסוכה כזו, ומכל מקום אם אפשר, בודאי שטוב יותר שיעשה סוכה במקום בטוח לגמרי. (משנה ברורה סימן תרמ בביאור הלכה, וכ"פ בחזון עובדיה סוכות עמוד קצו).

האם סוכה שדפנותיה נעשות מחוטים שנמתחו כשירה? שהרי הם נעים מעט ברוח מצויה. ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

אם הם נעים, הסוכה פסולה. ולא נכון לסמוך על חוטים אלה גם כשאינם נעים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה