הלכה ליום שלישי ט' אלול תשס"ה 13 בספטמבר 2005

המשך דין המסתפק אם ברך ברכת המזון

בהלכה הקודמת ביארנו שכיון שברכת המזון היא מן התורה, לפיכך מי שאכל ושבע ונסתפק אם בירך ברכת המזון, חייב לברך ברכת המזון מספק. והזכרנו גם שיש ספק אם חיוב נשים בברכת המזון הוא מן התורה, ולפיכך אשה שנסתפקה אם בירכה ברכת המזון אם לאו, אינה מברכת מספק.

אולם כבר נתבאר שהברכה הרביעית בברכת המזון, אין חיובה מן התורה אלא מדרבנן, ואף על פי כן כתבו כמה מגדולי הפוסקים, שכשחוזר לברך מספק ברכת המזון, חוזר לברך גם ברכה זו, כדי שלא יבואו לזלזל בה שאין חיובה מן התורה, וכן דעת מרן החיד"א ועוד. אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, הביא שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים ולפיכן משום ספק, נקטינן ספק ברכות להקל, ואינו חוזר לברך ברכת הטוב והמטיב.

ואם מסתפק אדם אם בירך ברכת המזון אם לאו, ואשתו מזכירתו שכבר בירך, בודאי יכול לסמוך על דבריה שכבר בירך, אבל אינו יכול לסמוך על דברי קטן שאומר לו שכבר בירך, שאין נאמנות לקטן באיסורין דאוריתא, ורק אם נזכר על פי דברי הקטן שכבר בירך ברכת המזון, או שנזכר על ידי סימנים שאומר לו הקטן שכבר בירך, כגון שמזכיר לו שכבר נטל מים אחרונים, והוא רגיל תמיד להסמיכם לברכת המזון, אינו צריך לחזור ולברך, כיון שיש רגליים לדבר שכבר בירך ברכת המזון, (על פי תשובת מרן שליט"א שבספר ילקוט יוסף ח"ג.)

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה