הלכה ליום שני כ"ד תשרי תשפ"א 12 באוקטובר 2020

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח"
"משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים.

מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה על הגשם, אלא היא שבח להשם יתברך, ולכן הזכרה זו נקראת "גבורות גשמים", שמדברת מענין גבורותיו של השם יתברך בעולמו.

אבל שאלת "טל ומטר" שבברכת השנים, (כלומר, בברכת ברך עלינו, או ברכנו, שאומרים "ותן טל ומטר לברכה"), היא בקשה מהשם יתברך על הגשם. וישנם כמה הבדלים בהלכה, בין הזכרת גבורות גשמים שבברכת "אתה גבור", לבין שאלת טל ומטר שבברכת השנים, והשינוי הראשון הוא, שמזכירין גבורות גשמים, כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה, ואילו שאלת גשמים, אינה אלא מליל שבעה במרחשון.

מדוע מזכירים משיב הרוח בברכת מחיה המתים?
אמרו בגמרא (ברכות לג.), שמזכירין גבורות גשמים ("משיב הרוח") בברכת "אתה גבור", שהיא ברכת "מחיה המתים", משום שהיא ברכה על תחיית המתים, ומתוך שירידת גשמים שקולה כנגד תחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים. ושאלת גשמים ("ותן טל ומטר לברכה"), קבעו בברכת השנים, משום שברכת השנים היא ברכה על פרנסה, וירידת גשמים גם היא ענין פרנסה לעולם.

מי ששכח להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם"
מי ששכח להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם, ונזכר לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", יש לבאר, האם עליו לחזור לתחילת תפלת העמידה ולהתפלל שנית, או שהוא רשאי להמשיך בתפלתו. והנה הדין בזה הוא תלוי, שאם אמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם (כפי מנהג הספרדים בימות הקיץ), אינו חוזר לראש התפלה. כיון שאמר "מוריד הטל".

אבל אם לא הזכיר כלל, לא "מוריד הטל", ולא "משיב הרוח", (כפי מנהג חלק מעדות האשכנזים בימות הקיץ), ונזכר בטעותו מיד לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", עליו לומר מיד "משיב הרוח ומוריד הגשם", ואחר כך ימשיך בברכת "אתה קדוש". ואם התחילה כבר בברכת "אתה קדוש", ונזכר שלא אמר "משיב הרוח", הרי אין לו תקנה, ועליו לחזור שוב לראש התפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב,
השאלה שלי לגבי ברכת כוהנים. אם אני מצטרף במנין על ידי Zoom בגלל הנגיף שיש שידור חי של תפילה בבית כנסת, כשהגיע זמן לברכת כהנים ואני כהן, האם זה נכון לענות ברוך הוא וברוך שמו ואמן או יותר עדיף בגלל אני כהן שלא נושא כפים כי אני בבית שאני אצא ממקום שלי עד שגמרו ברכת כהנים? תודה רבה. כ"ה תשרי תשפ"א / 13 באוקטובר 2020

אם אתה רואה ברכת כהנים בזום, אתה נוהג כמו ישראל, אומר אמן ודי בכך. לגבי ברוך הוא וברוך שמו, מרן זצ"ל לא נהג לאמרו בברכת כהנים. 

שמעתי במניין לפי נוסח עדות המזרח כי אחרי שהש"ץ אומר משיב הרוח ומוריד הגשם, אומרים הקהל "לברכה" ושאלתי מדוע אומרים זאת,הרי ההזכרה היא לשבח ולא כבקשת גשמים? כ"ד תשרי תשפ"א / 12 באוקטובר 2020

כמדומה שזהו מנהג שהגיע ממרוקו. ממרן זצ"ל שמעתי שנוהגים כן רק במוריד הטל. בכל אופן, הוא תוספת שבח שמוריד את הגשם לברכה. 

שלום כבוד הרב רציתי לשאול שאלה קצת יותר השקפתית ומאוד חשובה עבורי אני מרוקאי בעל תשובה יותר מ5 שנים ברוך ה' בן 22 ואני לומד בישיבה טובה לבעלה תשובה ואני רציתי לגדל פאות מאחורי האוזן כמו שיש כמה מהספרדים בפרט מרוקאים שנהגו כך ובכל זאת חשבתי לעצמי הרי לרבנו ומורנו הגדול הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לא היה מנהג בפאות אז ברצוני לשאול האם לרב היה התנגדות לכך שספרדים יגדלו פאות קטנות מאחורי האוזן או האם יש בזה בעיה אולי שבגלל הפאות זה יכול להטעות את הציבור שאני כניראה אשכנזי או לא הולך אחר הפסקים של מר"ן זצ"ל אף על פי שזה בסה"כ מנהג הדור מצווה אולי יש נפקא מינה לשידוכים או למקום המגורים שאגור והאם יש עדיפות שהוריד את הפאות עקב דברים מסויימים לדעת הרב? אשמח לתשובה עם פירוט מה עלי לעשות? ומודע כך? מדעת מרן תודה רבה ושבוע טוב בעזרת ה'. כ"ד תשרי תשפ"א / 12 באוקטובר 2020

יש מחכמי הספרדים שהיו להם פאות כאלה, כמו שמגדלים מאחרי האזניים, ובכללם הגאון רבי יעקב עדס זצ"ל, שמרן היה מחשיב לאחד מרבותיו. לכן אם דבר זה טוב עבורך, אל תחוש לכלום, ותגדל פאות כאלה. ולי יש פאות כאלה, ומאולם לא אמר לי מרן זצ"ל דבר על כך. תבורך,

אני חושב שבהלכה המצורפת חלה טעות, שכן בסופה כתבתם שמי שלא הזכיר משיב הרוח אם נזכר לאחר אתה קודש חוזר לראש התפילה, וזה אינו כן אלא ממשיך. ג' חשון תשע"ב / 31 באוקטובר 2011

כתבנו, שלמנהג האשכנזים שלא אומרים לא מוריד הטל ולא משיב הרוח, אם טעה ולא אמר משיב הרוח ונזכר אחר ברכת האל הקדוש, חוזר לראש התפלה, ואין כאן טעות. ולמנהג הספרדים שאנו אומרים כל השנה ממוריד הטל, אם טעה אינו חוזר, וכפי שביארנו בפירוש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה