הלכה ליום שלישי י"ב כסלו תשפ"ב 16 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

לירון בת אראלה

לרפואה שלמה ולחזרה לביתה לבעלה וילדותיה במהרה בעזרת השם.

הוקדש על ידי

המשפחה

היין פוטר שאר משקים

על כל המשקאות ששותים, כגון מיץ תפוזים, בירה, ארק, וכן על המים, יש לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני ששותים מהם. ועל היין יש לברך ברכת "בורא פרי הגפן", שהיא ברכה מיוחדת שתיקנוה רבותינו רק על היין. כמו שהזכרנו כמה פעמים.

ועתה נבאר את הדין, במקרה שאדם בירך על היין ברכת "בורא פרי הגפן", ובאותה שעה היה בדעתו לשתות לאחר מכן גם משאר המשקאות שיוגשו לפניו, כגון מים, או מיץ פירות וכדומה. האם עליו לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות, או שאינו צריך לברך עליהם כלל?

ושורש הדברים, בגמרא במסכת ברכות (מא:), "אמר רבי חייא, פת פוטר כל מיני מאכל, ויין פוטר כל מיני משקים". כלומר, המברך "המוציא לחם מן הארץ" על פת לחם, ואחר כך בא לאכול בשר, או דגים וכדומה, אינו חוזר לברך עליהם ברכה בפני עצמם, הואיל ונפטרו כבר בברכת "המוציא לחם מן הארץ" שבירך על הפת, שהוא המאכל הנכבד משאר המאכלים, וראויה ברכתו לפטור מאכלים אחרים הבאים אחריה.

וכמו כן המברך "בורא פרי הגפן" על היין, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, אינו חוזר לברך "שהכל נהיה בדברו" עליהם, הואיל וברכת היין פוטרת את שאר המשקאות המובאים לאחריה, שהרי היין הוא ראש לכל המשקאות, ובברכתו ראויים להפטר שאר כל המשקאות שהם בטלים לעומתו.

אולם לענין מעשה, נחלקו רבותינו הראשונים האם הלכה כרבי חייא לענין ברכת בורא פרי הגפן? שלדעת התוספות והרמב"ם, אין הלכה כרבי חייא. וכן דעת עוד מרבותינו הראשונים. אולם לעומתם דעת הרא"ש ורבינו יונה והרשב"א ועוד, שהלכה כרבי חייא. וכן פסקו למעשה הטור ומרן השלחן ערוך (סימן קעד ס"ב), שהלכה כדברי רבי חייא. וכל המברך על היין ברכת "בורא פרי הגפן", ולאחר מכן בא לשתות משקאות אחרים, אינו חוזר לברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו", כי ברכת היין פוטרת את שאר המשקאות מן הברכה.

לכן לסיכום: המברך על היין ברכת בורא פרי הגפן, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, כגון מים, או מיץ תפוזים וכדומה, והיה בדעתו מתחילה לשתות מן המשקאות הללו, אינו חוזר לברך עליהן ברכת "שהכל נהיה בדברו", הואיל ונפטרו כולם בברכת בורא פרי הגפן.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בדין זה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

חיוב מאה ברכות ביום

אורך השיעור: 00:33:56         הורד     (15.54 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה