במדרש שוחר טוב על ספר תהלים אמרו על הפסוק "מדבר באופל יהלוך", רבנן אמרי (חכמים פירשו), שד הוא (שד, כלומר מין מזיק שנברא בערב שבת בזמן בריאת העולם, והוא דמות שאינה רוחנית כמו המלאכים, אבל גם אינו גשמי ממש כמו בני האדם), רבי הונא בשם רבי יוסי אמר, קטב מרירי עשוי כמין קליפין קליפין, שערות שערות, עינים עינים, ובעין אחת הוא רואה, ועינו לתוך לבו, ואינו שולט לא בצל ולא בחמה, אלא בין חמה לצל, ומתגלגל ככדור, ושולט מארבע שעות ועד תשע, "ושולט משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב", וכל מי שרואה אותו נופל על פניו ומת. ובמדרש רבה מובא, "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", בימים אלו, משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שבהם קטב מרירי מצוי. ומבואר אם כן בדברי רבותינו אשר כל רז לא נעלם מהם, כי בימים אלו של בין המצרים, מצוי מזיק, ושמו קטב מרירי, ויש לכך השפעה על האופן שבו עלינו להתנהג בימים אלו.
יש להזהר שלא ללכת לבד בימים אלו מתחילת שעה רביעית של היום עד סוף שעה תשיעית, שבסך הכל הם שש שעות. (ושיעור שעות אלו, היינו שמונים שלוש שעות מעלות השחר, ומאז יש להזהר בכל זה במשך שש שעות. ושעות אלו הן שעות זמניות, דהיינו בימים אלו בארץ ישראל, כל שעה זמנית היא שעה ושליש השעה. ובסך הכל שמונה שעות רגילות, בערך מהשעה שמונה ורבע בבוקר ועד השעה שתיים בצהריים).
ומבואר בדברי הערוך השלחן, שאין איסור בזה אלא בדרך שאין שם בני אדם כלל, כגון מי שהוא מטייל ביערות וכיוצא בזה, אבל בתוך העיר במקום שבני אדם מצויים שם, מותר ללכת יחידי. (ויש המחמירים אף בתוך העיר, אך לא נהגו כן).
כמו כן יש להזהר מאד בימים אלו בשעות שאמרו שקטב מרירי מצוי בהן, שלא לעשות שום דבר שיש בו סכנה. ויש אריכות בענינים אלו במדרשים ובדברי הפוסקים.
ולכן, רבים השואלים, האם מותר ללכת לבריכה בימי בין המצרים? התשובה היא, שמותר, אבל אלו ימי סכנה, ולכן יש להזהר במשנה זהירות, הן בנסיעות, והן ברחיצה, ובפרט להשגיח היטב היטב על הילדים לבל יסתכנו, וכן הזהירו הפוסקים בזמנם, שהיו מכים את הילדים לצורך חינוכם, שבימים הללו היו נמנעים מזה, שמא יגרמו חס ושלום לפציעה ונזק, ומן הדברים נלמד כמה הזהירות חשובה בזמנים הללו, וה' יבשרנו בשורות טובות וישמור את עמו ישראל מכל רע.
