הלכה ליום שני כ"ג טבת תשפ"ב 27 בדצמבר 2021

אשה המסתפקת אם בירכה ברכת המזון

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של "ספק ברכות להקל", שבכל מקום שאדם מסופק אם בירך על מה שאוכל אם לאו, אינו חוזר לברך מספק, שכלל בידינו, "ספק דרבנן להקל", ומכיון שעיקר דין הברכות אינו אלא מדרבנן, אינו רשאי לחזור ולברך מספק.

וכתבנו שכל זה הוא דוקא לענין ברכות שאינן חיוב מן התורה, אבל ברכת המזון שחיובה הוא מן התורה, אם אדם מסתפק אם בירך אם לאו, חייב לחזור ולברך ברכת המזון, וכפי שביארנו.

הדיון בקשר לחיוב נשים בברכת המזון
ומעתה עלינו לדון לענין אשה שאכלה פת ושבעה ממה שאכלה, ועתה היא מסתפקת אם בירכה ברכת המזון אם לאו, האם תחזור לברך מן הספק, וכדין האיש, או שאינה חוזרת לברך? ודבר זה הוא תלוי בשורש חיוב ברכת המזון לנשים, שאם נאמר שחיוב ברכת המזון על האשה הוא מן התורה, בודאי שגם עליה לחזור ולברך, אבל אם חיוב ברכת המזון על האשה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, אם כן חזר דין ברכת המזון לדין שאר הברכות, שאינה חוזרת לברך מספק.

מדוע אפשר לומר שנשים אינן חייבות מן התורה בברכת המזון?
במשנה במסכת ברכות (כ:) שנינו שהנשים חייבות אף הן בברכת המזון. ובגמרא הסתפקו אם נשים חייבות בברכת המזון מן התורה או שאין חיובן בברכה זו אלא מדרבנן. ושורש הספק הוא, שהואיל ונאמר בפסוק, ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה "אשר נתן לך", אם כן יש מקום לומר שהנשים פטורות מן התורה בברכת המזון, שהרי הארץ לא ניתנה מאת ה' לנשים בשעת חלוקת הארץ, שכן באותה השעה לא קבלו הנשים נחלה בפני עצמן בארץ, כי חלוקת הארץ היתה לפי סדר השבטים. ואם כן לכאורה יש לומר שהנשים פטורות מברכת המזון מן התורה.

ואמנם יש להעיר, שהרי בנות צלפחד קבלו חלק בארץ ישראל, ואם כן לכאורה אף הנשים שייכות בחלוקת הארץ. אלא שאין הדבר כן, שהרי החלק שקבלו בנות צלפחד, היה על שם אביהן שהיה מיוצאי מצרים, אבל מצד עצמן לא היו מקבלות נחלה בארץ, שנחלת הארץ היתה אך ורק לפי השבטים שיחוסם הוא על פי האב. ואם כן עדיין יש לומר שהנשים פטורות מן התורה מברכת המזון. (רש"י).

ורבותינו הראשונים נחלקו בפירוש הסוגיא, האם למסקנה נשים חייבות בברכת המזון, או שנשאר הדבר בגדר ספק אם חיובן בברכת המזון הוא מן התורה או שאינו אלא מדברי חכמים. ולהלכה פסק מרן השלחן ערוך (בסימן קפו) שהדבר נשאר בספק אם נשים חייבות בברכת המזון מן התורה אם לאו.

ועל כן למעשה, מחמת דין ספק ברכות, כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל תשובה נפלאה בנדון זה (בשו"ת יחוה דעת חלק ו), והעלה למסקנה שהואיל וספק הוא אם חיוב נשים בברכת המזון הוא מן התורה אם לאו, לכן אשה המסופקת אם בירכה ברכת המזון, אינה חוזרת לברך מספק. ומכל מקום הואיל והדבר נתון בספק, לכן אם יש באפשרותה לשמוע ברכת המזון מאיש או אשה אחרת שעדיין לא בירכו ברכת המזון, נכון שתשמע את הברכה מפיו של זה המברך, ותכוין לצאת ידי חובה בברכתו, וגם הוא יכוין להוציאה ידי חובה בברכתו. ובזה היא יוצאת מכל ספק, ותבא עליה ברכת טוב.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש עניין או מקור הלכתי כלשהו שאדם לא יניח תפילין שאולות אלא ירכוש מכספו ואם כן האם זה עניין רק בתפילין או בכל שאר המצוות? י"ח כסלו תשפ"א / 4 בדצמבר 2020

יש מצוות שיש בהם חובה שיהיה משלו, כמו ארבעת המינים. ובתפילין אין חיוב כזה, אלא שכאשר הם שלו, יכול לקיים זה אלי ואנוהו, שאתנאה לפניו במצוות, ויקנה תפילין נאות ומהודרות. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה