הלכה ליום חמישי י"ט טבת תשפ"ב 23 בדצמבר 2021

המסתפק אם בירך ברכה אחרונה

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של "ספק ברכות להקל", שמכיון שיש איסור לברך ברכה לחינם, (ועוד שאיסור זה הוא מן התורה), לכן המסתפק אם בירך על מה שאוכל אם לאו, אינו חוזר ומברך מן הספק, ורשאי להמשיך לאכול ממה שלפניו, הואיל ואיסור אכילה בלא ברכה אינו אלא מדרבנן, וספק דרבנן להקל.

ולאור כל זאת נתבאר, שהמסתפק אם בירך ברכת המזון אם לאו, ואכל ושבע, חייב לחזור ולברך ברכת המזון מן הספק, הואיל וברכת המזון חיובה מן התורה, ודוקא בברכות שהן מדרבנן אנו פוסקים שספיקן להקל, אבל ברכה שחיובה מן התורה, ספיקה להחמיר, כשאר דיני התורה שספיקן להחמיר.

ברכת "מעין שלוש"
נחלקו רבותינו הראשונים לענין ברכת "מעין שלוש", שהיא הברכה שאנו מברכים לאחר אכילת פירות משבעת המינים, כגון ענבים וכדומה, האם עיקר חיובה הוא מן התורה או אינו אלא מדרבנן. ויש השלכה הלכתית ברורה למחלוקת זו, שאם נאמר שחיוב ברכת מעין שלוש הוא מן התורה, נמצא שהמסתפק אם בירך ברכת מעין שלוש או לא, חייב יהיה לחזור ולברך מן הספק, כדין המסתפק אם בירך ברכת המזון, שהרי "ספק דאוריתא להחמיר". אולם אם אין חיוב ברכת מעין שלוש אלא מדרבנן, חזר דין ברכת מעין שלוש לדין שאר הברכות שאין חיובן אלא מדרבנן, ולכן מן הספק לא יחזור לברך שוב ברכת מעין שלוש.

דעת מרן השלחן ערוך
ולהלכה, דעת מרן השלחן ערוך שאין חיוב ברכת מעין שלוש אלא מדרבנן, ועל כן מעיקר הדין במקום ספק אם בירך ברכת מעין שלוש אם לאו, אינו חוזר ומברך ברכת מעין שלוש.

הדין למעשה
אולם מכיון שדבר נדון זה שנוי במחלוקת הפוסקים, שיש אומרים שחיוב ברכת מעין שלוש הוא מן התורה, לכן מהיות טוב נכון להחמיר, שכל שמסתפק אם בירך ברכת מעין שלוש אם לאו, יחזור לאכול עוד מאותו הדבר שאכל ממנו קודם, עד שיתחייב שנית בברכת מעין שלוש, ויוכל לברך ולפטור גם את מה שאכל קודם לכן, ותבא עליו הברכה.

צריך שיאכל וישבע
ומובן שכל מה שנחלקו הפוסקים בדין ברכת מעין שלוש אם חיובה הוא מן התורה או מדרבנן, אינה אלא במקום שאכל ושבע ממה שאכל, שאז יש מקום לומר שנתחייב בברכה מן התורה, כמו שנאמר "ואכלת ושבעת וברכת", אבל אם לא שבע ממה שאכל, אין כאן חשש חיוב ברכה מן התורה, וכדין מי שאכל פת לחם ממש ולא שבע ממה שאכל, שאינו חייב בברכת המזון אלא מדרבנן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה