הלכה ליום חמישי י"ז אייר תשפ"א 29 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שלמה בן פרלה פרץ

שיעבור בהצלחה את הניתוח ויזכה בעה״י לרפואה שלימה ברמח איבריו ושסה גידיו ואריכות ימים טובים ונעימים

הוקדש על ידי

אחיו דוד אליהו פרץ

ל"ג לעומר

יום ל"ג לעומר, הוא יום שמחה וחדוה, לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי, ויש לענין זה סימוכין בדברי הפוסקים, ולכן נוהגים להרבות בשמחה ביום זה, ואין אומרים בו תחנון. בשנה זו (תשפ"א), יחול ל"ג לעומר מליל שישי, כלומר, היום בלילה.

מקובל בפי כל, כי יום ל"ג לעומר הוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, אולם הגאון בעל ה"שואל ומשיב" תמה על כך, שאם יום זה הוא יום פטירת רבי שמעון, לא היה לנו לשמוח כלל ביום זה, כי מה שמחה יש בפטירת הצדיקים? אולם בשו"ת שם אריה כתב שהטעם שעושים שמחה ביום זה, הוא מפני שנודע מה שאמרו בגמרא במסכת שבת (לג:) שגזרה מלכות הרשעה גזר דין מות על רבי שמעון בר יוחאי, ונעשה לו נס שנחבא במערה וניצל מחרב רעה של מלכות הרשעים, ועל כן יש לנו לעשות שמחה ביום בו יצא מן העולם כדרך כל הארץ, להודות לה' על הנס שנעשה לו.

ולעצם הדבר מה שאמרנו שביום ל"ג לעומר נפטר רבי שמעון בר יוחאי, כתב רבינו מרן החיד"א, כי באמת אין הדבר נכון שרבי שמעון נפטר בל"ג לעומר, וטעות היא ביד מי שאומר כן, והוכיח כן ממה שהמהר"ש ויטאל האריך הרבה מאד בענין סוד ימי העומר ויום ל"ג לעומר, ולא בא בפיו שיום זה הוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. ועל כן כתב שאפשר כי עיקר השמחה ביום זה היא על כך שבאותו היום  התחיל רבי עקיבא ללמד את חמשת תלמידיו שהחיו את העולם בהפיצם תורה בכל מקום, וממעיין זה אנו יונקים עד עצם היום הזה. וכן הגאון בעל "פרי חדש" כתב, כי עיקר השמחה ביום ל"ג לעומר היא על אותם התלמדים של רבי עקיבא שנשארו חיים והם הפיצו תורה לכל העולם, ומכיון שמיום זה נשארו אלו התלמידים לפליטה, לכן עושים שמחה גדולה. 

יש שנהגו לעלות לקברו של רבי שמעון ביום ל"ג לעומר, ולהרבות שם כמה שניתן בתפילות ותחנונים וקריאת פרקי תהלים. וכבר אמרו רבותינו, (בבבא בתרא דף עח ע"ב), בואו חשבון, בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה. כלומר, על כל אדם לחשוב ולהתבונן לפני שהוא עושה מעשה, עד כמה מעשיו נכונים לפני ה'. ועל כן כל אדם לפני שיחליט לעלות ביום ל"ג לעומר לקברי הצדיקים, יחשוב ויתבונן היטב, אם כדאי הדבר מכל הבחינות, שלא יצא שכרו בהפסדו.

ובספר שדי חמד כתב, שביום ל"ג לעומר נתגלו סתרי תורה על ידי רבי שמעון בר יוחאי, וביום זה נסמך רבי שמעון, ועל כן עושים שמחה ביום זה. והביא שכן כתבו גאוני טבריא בדורו.

כתב המהרח"ו (רבינו חיים ויטאל, תלמיד רבינו האר"י), ראיתי למורי האר"י ז"ל שהלך לקבר רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו ביום ל"ג בעומר, וישב שם הוא וכל אנשי ביתו שלושה ימים, וזה היה בפעם הראשונה שבא ממצרים (כי רבינו האר"י התייתם מאביו בעודו ילד רך, והלך עם אמו לגור אצל דודו בארץ מצרים) אבל איני יודע אם היה אז בקי ויודע בחכמה הנפלאה שהשיג אחר כך, והרב רבי יונתן סאגיש העיד לי, שקודם שהלכתי ללמוד אצל מורי ז"ל, הוליך רבינו האר"י את בנו הקטן לשם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה, וסיים רבינו המהרח"ו, וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנזכר.

והגאון רבי יונה נבון (רבו של מרן החיד"א, שכמעט ולא הניח פסקן כמותו, והיה מגדולי רבני ירושלים, והיה חסיד ומקובל, ונפטר בעון הדור בן ארבעים ושבע שנים בשנת תק"י, 1760) כתב שנתפשט המנהג בעיר הקודש ירושלים, להרבות בשמחה בתספורת הראשונה של ילד קטן, בשביל חיבוב המצוה של הנחת פאות הראש, דהיינו שלא גוזזים לגמרי השערות שבצידי הראש, ובכך מקיימים מצות "לא תקיפו פאת ראשכם".

שאלות ותשובות על ההלכה

כבוד הרב בוקר טוב.
שאלה בעניין נרות שבת. ביום שישי אנו רוצים לנסוע במונית טרם כניסת שבת אל ביתו של אחי, ומשם, לאחר כניסת שבת ולאחר הארוחה, לחזור ברגל, ללא שנישאר לישון שם.
האם על אשתי להדליק נרות בביתנו ולהתנות כי לא נכנסת שבת מבחינתה עד שתגיע לבית אחי, או שמא עליה להדליק נרות בביתו של אחי, על אף שלא נישן שם.

תודה רבה,
מיכאל כהן 17 Iyar 5781 / אפריל 29 2021

צריכים להדליק בביתם, ארבעים דקות לפני השקיעה, ולא לקבל שבת, ואז ליסוע להורים. תבורכו,

שלום,
האם בלג בעומר שחל ביום שישי כמו השנה תשפ"א - לא אומרים תחנון בשחרית של יום חמישי? 17 Iyar 5781 / אפריל 29 2021

בשחרית אין סיבה שלא לומר תחנון.   

והיכן היו תלמידי החכמים שבכל ישראל, דור שלישי ורביעי של תנאים מוריו (רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושוע בן חנינה ויתר תלמידי רבן יוחנן בן זכאי) וחבריו של רבי עקיבה (רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ...) ותלמידיהם, שרבים הם המפורסמים והידועים, עד שאומרים שאלמלא ר"ע וחמשת תלמידיו נשתכחה תורה מישראל? 18 Iyar 5778 / מאי 3 2018

אותם התלמידים היו עיקר מסירת התורה בדור ההוא, והיו מקובלים בפרטי דינים יותר משאר התנאים. ולכן אמרו שהיה העולם שמם. ועוד יתכן ששאר התנאים לא היו ראשי ישיבות ומרביצי תורה כמו רבי עקיבא וחמשת התלמידים שהעמיד אחר כך. ועוד שרבי עקיבא היה עמוד התורה שבעל פה ולו נמסרו דינים שלא נמסרו אפילו למשה רבינו, מה שאין כן שאר התנאים, כמו שאמרו במנחות כט. ולכן סתם מתניתין ר' מאיר סתם סיפרא ר"ל תורת כהנים רבי יהודה סתם ספרי רבי שמעון. וסתם תוספתא ר' נחמיה, וסתם סדר עולם רבי יוסי וכולהו אליבא דרבי עקיבא משום שכולם היו תלמידיו.

לי היכן כתב החיד"א זצ"ל, דברים אלו וגם שרשב"י זיע"א לא נפטר בלג בעומר? 21 Iyar 5773 / מאי 1 2013

דברי מרן החיד"א הם בספר מראית העין (בליקוטים סוף סימן ז), ודברי מרן שליט"א, שהם מקור דברינו, בספר חזון עובדיה יום טוב (עמוד רעג). ומשם בארה.

בהלכה הבאתם החיד"א זצ"ל שחלק על יום פטירת רשב"י זיע"א ביום לג בעומר.אבל בפרי עץ חיים פרק ז הלכות העומרמובא בפירוש שרשב"י  זצ"ל נפטר בלג בעומר. 19 Iyar 5773 / אפריל 29 2013

מרן החיד"א הביא את דברי פרי עץ חיים, וכתב שנתערבו דברים אחרים בתוך דברי האר"י, ובנוסח מדוייק לא נכתב כן.

בנושא יום פטירת רשב"י, כתבתם בשם המהרח"ו ובשם החיד"א כי רשב"י לא נפטר בל"ג בעומר
אמנם בכף החיים סימן תצ"ג מביא בשם החיד"א עצמו בספר מורה באצבע סימן רכ"ג כי רשב"י אכן נפטר בל"ג בעומר:" יום ל"ג בעומר הוא יומא דהילולא דרשב"י". 
אם כך-מהו המקור המדויק והנכון יותר? ואם רשב"י לא נפטר בל"ג בעומר-מהו יום פטירתו? 15 Iyar 5773 / אפריל 25 2013

יומא דהלולא דרשב"י, הכוונה שהוא יום שמחה לכבוד רשב"י, ולא דוקא יום פטירתו. אבל בהרבה ספרים מובא שהוא יום פטירת רשב"י, כי יש מחלוקת בדבר. והעיקר כמו שכתבנו.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

The Laws of Mentioning “Mashiv Ha’Ruach”

We Begin Reciting “Mashiv Ha’Ruach” “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” is a praise we recite to Hashem during the winter months within the “Mechayeh Ha’Metim” blessing of the Amidah as is printed in all Siddurim. We begin recitin......

לקריאת ההלכה

Things Which Cause Forgetfulness

Five Things Which Cause One to Forget What He Has Learned The Gemara (Horayot 13b) states: “Our Sages taught: Five things cause one to forget the Torah one has learned: One who eats food which a cat or mouse have eaten from, one who eats the heart of an animal, one who eats olives regularly, ......

לקריאת ההלכה

A Rainbow

One Who Looks at a Rainbow Our Sages (Chagiga 16a) state: “The eyes of one who gazes at a rainbow are dimmed, as the verse (Yechezkel 1) states, ‘Like the appearance of a rainbow in the clouds on a rainy day, so is the radiance around and this is the appearance of the glory of Hashem.&r......

לקריאת ההלכה

The Laws of One Who Forgets to Mention “Ve’Ten Tal U’Matar” in the “Blessing of the Years”

In the previous Halacha, we have discussed in a general manner that our Sages enacted that beginning from the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the Fourth or Fifth of December), one begins reciting “Ve’Ten Tal U’Matar” (a request for dew and rain) in the “B......

לקריאת ההלכה


Question: At what point does it become permissible to speak after reciting a blessing on food? Is one permitted to speak immediately after placing the food in one’s mouth and tasting the food’s flavor or must one wait until one swallows the food?

Answer: The Gemara in Masechet Berachot (40a) and Rashi ibid. state that one may not speak in between reciting a blessing on food and eating it because this constitutes an interruption between the blessing and the eating and there is no longer any connection between them, as we have discussed severa......

לקריאת ההלכה

Must One Recite a Blessing Before Merely Tasting a Food?

We have already discussed several times that regarding the laws of Blessings of Enjoyment recited before eating that there is no limit for reciting a blessing before eating, meaning that no matter what amount of food or beverage one eats or drinks, one must still recite a blessing. The reason for th......

לקריאת ההלכה

When the Sanctity of Shevi’it Will Apply to Fruits and Vegetables and More on “Heter Mechira”

In the previous Halachot we have explained that any produce grown in Jewish-owned fields in the Land of Israel this year (5782) retain the sanctity of Shevi’it. We have likewise discussed the ramifications of this sanctity and the proper way to treat such produce. This sanctity rests even on f......

לקריאת ההלכה

Eating and Washing One’s Self Yom Kippur

Some Laws of Yom Kippur All are obligated to fast on Yom Kippur, including pregnant and nursing women. Any woman whose health is at risk due to the fast should consult a prominent Torah scholar who is well-versed in these laws and he should render his ruling whether or not she must fast. One whose ......

לקריאת ההלכה