הלכה ליום שלישי י"א אייר תשס"ט 5 במאי 2009

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

איזה עוף הוא טהור ומותר באכילה

כל עוף הדורס, בידוע שהוא טמא, ופירוש "דורס", היינו שנועץ צפרניו בבעלי חיים ודורסן, (אבל אין פירוש דורס, בעל חי שהוא טורף בעלי חיים אחרים, שהרי כמעט כל העופות אוכלים חרקים וכיו"ב, והם כשרים. ויש עופות שאינם טורפים כלל, כגון הנשרים ורוב הדורסים הגדולים, שאינם הורגים כלל, אלא אוכלי נבלות הם, ואף על פי כן הם דורסים את הנבלות שהם אוכלים ברגליהם). ואם יש בעוף שלשה סימני טהרה, קרוב לודאי שאינו דורס והוא טהור, ואלו הן שלושת סימני הטהרה: אצבע יתירה, וזפק, ושקורקבן שלו נקלף ביד. ומכל מקום כדי לצאת מכל ספק, ישנו עוד סימן, שאם הוא קיים, אותו העוף כשר בודאי ואין ספק שאינו דורס, והוא, שיש לו חרטוב (מקור) רחב, וכף רגל רחבה. וכן פסק מרן הבית יוסף, שכל עוף שיש לו סימנים אלו הוא טהור בודאי, ומותר לאכלו.

אולם הרמ"א כתב, שאין לסמוך רק על סימנים אלו, ושאין לאכול שום עוף אפילו אם יש לו כל סימני הטהרה, אלא אם יש עליו מסורת שהוא טהור ומותר באכילה, כגון תרנגולים שהכל יודעים שהם מותרים באכילה, אבל אם נמצא עוף שיש לו את סימני הטהרה, ואין לנו מסורת עליו, אין לאכלו כי יש לחוש שהוא דורס.

נדון זה נגע למעשה לפני למעלה ממאה שנה, כאשר החלו בארצות אשכנז לשחוט תרנגולי הודו, שלא היו ידועים כלל באותם ארצות, והביאום ממדינת מקסיקו לאירופה, וקמו כמה מגדולי הרבנים לאסרם, שהרי אין עליהם מסורת, ולעומתם קמו הרבה רבנים שסברו להתיר אכילת תרנגולי הודו מכמה טעמים. והנה לפי פסק מרן השולחן ערוך שקבלנו הוראותיו, פשוט שיש להקל להולכים על פי הוראות מרן לאכול מעופות אלו, וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, אבל לשיטת ההולכים אחר הוראות הרמ"א לכאורה יש לאסור את אכילתם שהרי אין עליהם מסורת. והגאון שואל ומשיב שחי באותה תקופה דן בזה בתשובה והעלה להקל באכילת תרנגולים אלו, וקמו נגדו בעלי מחלוקת המחזיקים בדעת האוסרים, עד שהוציאו כנגדו כתבי פלסתר, שהוא מיקל שלא כדין באכילת תרנגולים אלו, ועוד שהוא מיקל באכילת מצות הנעשות על ידי מכונה, וכן הוא מיקל בלבישת ציצית הנעשית על ידי מכונה.

ומכל מקום למעשה, אף רוב האשכנזים היוצאים ביד רמ"א נוהגים לאכול תרנגולי הודו, מכמה טעמים, וכמו שהורה הגאון בעל שו"ת שואל ומשיב, וכן הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל מהעיר קובנה שבליטא, כתב להקל באכילת תרנגולים אלו, משום שבארץ ישראל נהגו לאכלם, ואם כן נחשב הדבר שיש עליהם מסורת, ואף על פי שבארץ ישראל אותם שנהגו לאכול תרנגולי הודו הם הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן השולחן ערוך ואם כן אפשר שהם התחילו באכילת עופות אלו בלא מסורת, מכל מקום יש בזה כמה סברות להקל, שמא הלכה כדעת מרן שאין צריך מסורת כלל, ואף אם נאמר שצריך מסורת, שמא לבני ארץ ישראל היתה מסורת להקל על עופות אלו משנים קדמוניות. וכן עיקר.

אולם יש לדעת, שבמדינות רבות בעיקר בארצות אירופה, נמכר בשר של עופות צייד שונים, ויש להביא לפני גדולי תורה כל שאלה הנוגעת לענין זה (גם כאשר הכל נעשה בכשרות), כי הם היודעים איך לקבוע איזה עוף הוא כשר ואיזה עוף עינו כשר, ומובן ששאלה זו נוגעת גם כן לכשרות הביצים של אותם העופות, שאם העוף אינו כשר, אסור לאכול גם את הביצים שלו, שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור.

שאלות ותשובות על ההלכה

למדתי שהנתח טי בון למעשה לא כשר משום שבזמן ששתי הנתחים פילה והסינטה מחוברות לעצם אין אפשרות להוריד שם גיד מסויים השאלה שלי אם זה אומר שגם הנתח שנקרה סינטה על העצם או בשמו השני ניו יורק קאט גם הוא אינו כשר (אני לא יודע אם גם בנתח הזה יש גיד שצריך להוריד) ד' אלול תשע"ז / 26 באוגוסט 2017

סינטה אפשר לאכול לאחר שמנקרים את הבשר כראוי. וכיום יש סינטה מנוקרת שנמכרת בכשרויות מהודרות.

איזה עופות הידועים לנו כיום הם כשרים למאכל ? ל' אב תשע"ז / 22 באוגוסט 2017

למנהג הספרדים, כל עוף שיש בו אצבע יתירה, וזפק, והקורקבן שלו נקלף ביד, ויש לו מקור רחב וכף רגל רחבה, ואינו דורס (כלומר, אינו דורס את האוכל ברגליו בשעה שאוכל), מותר לאכלו למנהג הספרדים. אבל האשכנזים צריכים שתהיה להם מסורת על כשרות העוף. כלומר, שידוע להם מהדורות הקודמים שהיו אוכלים את העוף הזה אצל הספרדים או אצל האשכנזים.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה