הלכה ליום רביעי ל' ניסן תשע"ז 26 באפריל 2017

תלמיד חכם שאין לו יראת שמים – חידושי תורה

אתמול הזכרנו שאדם שלומד תורה ואינו מקיים את התורה, אין תורתו מתקיימת.

וכאן עלינו לעמוד על ענין נוסף, שלכאורה, איך יתכן, שהתורה הקדושה שניתנה לנו בהר סיני מאת ה' מן השמים, שכולה דברי אלוקים חיים, תדבק ברשעים, והרי אין התורה כשאר החכמות שיתכן שכל אדם ילמד אותה? והרי דואג האדומי, רשע היה, ואף על פי כן היה חכם גדול מאין כמותו בתורה, כמו שאמרו במסכת סנהדרין (קו.), שאמר לו הקדוש ברוך הוא לדואג, "גיבור בתורה אתה", ואיך יתכן דבר זה, שאדם רשע יהיה גדול בחכמה האלוקית? ואיך יתכן שהרשעים יוכלו להתמיד בה ולגדול בחכמתה, ואפילו דואג האדומי, שהזכרנו לגביו את מאמר רבותינו שדואג יצא מהעולם רק לאחר ששכח את כל חכמתו, הרי באמת מצד הטבע יכול היה לצאת מן העולם וחכמתו איתו, אלא שדוד המלך התפלל עליו שימות בלא חכמה, ומתוך כך נעשה נס ונשכחה חכמתו, כמו שאמרו במסכת סנהדרין, נמצא שבאמת מצד הטבע יתכן שרשע גדול יהיה גדול מאד בתורה, והדבר צריך הסבר, מהו ההבדל בין תורתו של הרשע לתורתו של הצדיק?

והתשובה לזה, כתב הגאון רבינו אברהם ישראל זאבי ז"ל בספרו אור לישרים (שבסוף ספר אורים גדולים), כי באמת כל אחד ואחד מישראל בעת שעמדו רגליו (רגלי נשמתו) על הר סיני, חילק לו השם יתברך חלק בתורה שרק הוא ראוי לגלותו, ורוב התורה שאנו לומדים, אינה מאותו חלק שחלק ה' לנו, אלא ממה שחלק לאחרים, והם הורידו כבר חידושים אלו לעולם, ואנו יכולים "לקלוט מן האויר" את אותם הביאורים והפירושים בתורה שנתפרשו על ידיהם, ולא כל אדם זוכה לחדש ולגלות את אותו החלק שניתן רק לו במעמד הר סיני.

וכן הרשעים, אף שאין יראת ה' לנגד עיניהם, מכל מקום יוכלו לקלוט מן האויר מה שנתחדש כבר בעולם, אבל לא יוכלו לעולם אפילו בעוצם חכמה נפלא מאד, לגלות ולחדש את אותו החלק שניתן לנשמתם במעמד הר סיני. ולכן דקדק התנא במשנה ואמר, שכל מי שאין בו יראת שמים, אין "חכמתו" מתקיימת, שרוצה לומר בזה, אותו חלק שהוא מ"חכמתו" הסגולית והמיוחדת לו, אינו מתקיים בידו לעולם אם אין יראת ה' נגד פניו.

ועוד עומק יש בענין זה, כי הנה מי שהוא אינו מחדש בתורה אלא אומר ולומד ומבין את הענינים שנתפרשו כבר אצל מי שקדמו בדורות, אין הוא לומד תורה מאת ה' ממש, אלא על ידי אמצעי, והאמצעי הוא אותם החכמים שחידשו את מה שהוא לומד כעת לפניו, אבל מי שהוא זוכה ללמוד תורה ולחדש ולגלות את אותם החלקים שניתנו רק לו בהר סיני, הוא זוכה ללמוד תורה ללא אמצעי, מאת ה' יתברך ממש, וזהו מה שנאמר "וה' עמו" שעל ידי יראת השמים שלו הוא זוכה ללמוד תורה מה' יתברך עצמו, ומתוך כך, הלכה כמותו בכל מקום, שרק מי שהוא ירא שמים זוכה ללמוד תורה כזו שהיא "חכמתו", והיא מתקיימת בידו.

אמנם לא רק תלמידי חכמים ממש זוכים לגלות חלקים חדשים בתורה, אלא כל אדם, שזוכה לסדר את הלימוד באופן מיוחד לפי הבנתו, הרי שבהכרח מתנוצץ בהסבר הדברים על ידו צד חדש שעדיין לא נתגלה לפני כן, ושמענו ממרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי גם חלק כזה נחשב לחידושי תורה ממש.

הלכה יומית: אפשר לברך "שהחיינו" על פרי חדש בימי הספירה. מפני שהימים הללו אינם ימי פורענות כמו ימי בין המצרים. אבל לגבי בגד חדש, יש להחמיר שלא ללובשו בימי הספירה, עד ליום ל"ד לעומר, כפי שביארנו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה