הלכה ליום שלישי ל' שבט תשפ"ב 1 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואת

אברהם לוי בן חנה

הוקדש על ידי

פלוני

יציאה להתפנות באמצע הסעודה

שאלה: מי שבאמצע הסעודה הוצרך לצאת להתפנות, האם כשחוזר לסעודתו צריך ליטול ידיו שוב בברכה או לא?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן קסד) פסק, לגבי אדם שנגע ב"מקומות המכוסים" (מקום שאינו נקי) בשעת הסעודה, שעליו ליטול שוב את ידיו, ולברך "על נטילת ידים".

דעת מרן השלחן ערוך
ומן הדברים אנו למדים, שבודאי גם מי שיצא להתפנות ולנקות את עצמו ממש בשעת הסעודה, עליו ליטול ידיו שנית, ואם ברצונו להמשיך באכילת פת, צריך גם לברך על נטילת ידים. שהואיל והלך לבית הכסא לעשות צרכיו, התחייב שנית בנטילת ידים, ולכן עליו ליטול ידיו בכלי שלוש פעמים, ולאחר מכן לברך על הנטילה. ולאחר ברכת "על נטילת ידים", יברך "אשר יצר".

למדנו אם כן, שלדעת מרן השלחן ערוך, אדם שנטל ידיו, והתחיל בסעודה, ויצא להתפנות, כאשר יחזור, יהיה דינו כדין כל אדם שניגש לסעודה, שעליו ליטול ידיים מחדש בברכה.

דעת מהרש"ל
אולם הגאון המהרש"ל (רבי שלמה לוריא), בספר "ים של שלמה", חלק על דברי מרן השלחן ערוך, וכתב שאף על פי שבודאי שאדם כזה צריך לרחוץ את ידיו כדי שיהיו נקיות, מכל מקום, אין כאן חיוב "נטילת ידים" ממש, עם כלי ושלוש פעמים,  ולכן אין לברך על נטילה זו.

ואת דברי המהרש"ל הביאו להלכה רבים מרבותינו האחרונים. וכן מנהג בני אשכנז. אולם הספרדים, הולכים תמיד אחר הוראות מרן השלחן ערוך.

האם לברך על הנטילה?
והנה לפי הכלל הידוע "ספק ברכות להקל", נראה היה שאף למנהג הספרדים, שקבלנו עלינו את הוראות מרן הקדוש, מכל מקום הואיל ויש בזה ספק ברכה לבטלה, אין לברך על נטילת ידים במקרה זה. וכן נוהגים רבים מבני ספרד, שכשאדם יוצא לעשות צרכיו באמצע הסעודה, אף על פי שנוטל ידיו שלוש פעמים עם כלי, מכל מקום אינו מברך על נטילה זו, לחוש לדעת המהרש"ל, וזאת לפי הכלל "ספק ברכות להקל".

אולם באמת, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, נראה שאין לחשוש בענין זה לספק ברכות, מפני שמרן זצ"ל כתב בכמה מקומות, שכל מה שאנו חוששים לספק ברכות נגד דעת מרן השלחן ערוך, זהו דוקא במקרה שיש מחלוקת בגוף הברכה. לדוגמא, יש פוסקים הסוברים שיש לברך, ויש סוברים שאין לברך, אז יש לחוש לדברי האומרים שאין לברך, ולא מברכים.

אולם כאשר יש מחלוקת במצוה מסויימת, והברכה רק נגררת אחר המצוה, וכמו לדוגמא במקרה שלפנינו, שהמחלוקת בין מרן ומהרש"ל, היא בגוף המצוה, שנחלקו האם חיוב נטילת ידיים במקרה כזה, הוא כחיוב נטילה לסעודה, עם כלי ושלוש פעמים, או שאין כאן אלא חיוב שטיפת ידים לנקיון בלבד, וענין הברכה אינו נכנס למחלוקת, אלא הוא מסתעף ממנה, הרי שבמקרה כזה אנו מכריעים את הדין לגמרי כדעת מרן השלחן ערוך, שיש כאן חיוב נטילת ידיים ממש, וממילא עלינו גם לברך על נטילת ידיים, ואין לחוש לספק ברכות בזה. וכן כתב בספר הלכה ברורה, שאין לחוש בזה לספק ברכות, ויש לברך על נטילת ידיים.

אך יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד.

ולסיכום: היוצא באמצע הסעודה לבית הכסא להתפנות, חייב ליטול את ידיו שנית בשעה שבא לאכול. ואם רוצה להמשיך גם באכילת פת לחם, רשאי לברך על נטילת ידים על נטילה זו. ומנהג האשכנזים שאין מברכים על נטילה זו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מי שנגע במקומות המכוסים באמצע הסעודה ורוצה להמשיך לאכול לפחות כביצה של פת עליו ליטול ידיים בברכה? ד' אדר תשפ"ב / 5 בפברואר 2022

עליו ליטול ידיים, ולגבי הברכה יש מחלוקת הפוסקים, והמברך יש לו על מה שיסמוך.

והאם יברך שוב המוציא? ואם כן אז לפני או אחרי אשר יצר? ד' אדר תשפ"ב / 5 בפברואר 2022

לא יחזור לברך המוציא.

זה בכול מיקרה או דוקא ששירותים לא נמצא בבית אלא בחצר אז צריך לברך? בגלל היסח דעת?  ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

הדין שייך גם בבית הכסא שנמצא בבית. זה לא בגלל שנכנס לבית הכסא, אלא בגלל שנגע במקומות המכוסים.

האם אחרי נטילה זו שוב מברך המוציא אם רוצה לאכול לחם? ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

אין לחזור לברך המוציא.

אז אם הוא אכן רוצה להמשיך האם הוא גם צריך לברך המוציא שוב? ואם הוא לא רוצה להמשיך באכילה למה לו בכלל לברך על נטילת ידים? ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

כתבנו, שיברך על נטילת ידיים רק אם בכוונתו לאכול עוד כביצה פת לחם. והמוציא בודאי שאינו חוזר לברך.

במקרה שאדם ממשיך לאכול לחם ומברך ענט"י האם צריך לברך שוב גם "המוציא..." על הלחם? ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

אינו חוזר לברך המוציא.

שלום!! נאמר בהלכה שאדם שיוצא מהשירותים ורוצה להמשיך לאכול פת צריך ליטול עם ברכה אבל דעה זו היא לא של הרב יצחק יוסף אלה לפי הרב דוד יוסף וכתוב בפרוש לפי הרב יצחק יוסף שיטול אבל לא יברך גם אם יש לו כוונה להמשיך לאכול פת!!! מכוונה שזה הלכה לפי מרן הרב עובדיה זצ״ל רציתי לדעת אם זה היה טעות או שכך אתם פוסקים?! תודה וסליחה מראש א' אדר תשפ"ב / 2 בפברואר 2022

נעלמו ממני דברי הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף בזה. ותנהגו כדבריו.   

האם צריך לברך שוב המוציא? ל' שבט תשפ"ב / 1 בפברואר 2022

אינו חוזר לברך המוציא. 

איך יטול ידיים? 3 ו 3 ?
נא להסביר במדויק. ובילקות יוסף כתוב יטול ידיים בלי ברכה ?!
בקיצור מה ההלכה? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

יטול ידיו כדין נטילה לסעודה. ואם נגע במקומות המכוסים, לדעת הילקוט יוסף, אין לברך על הנטילה, ולדעת ההלכה ברורה יש לברך על הנטילה.

לפי הבנתי אדם שיצא להתפנות באמצע סעודה מחויב לנטול ידיים ולברך אשר יצר. כאשר מדובר על חיוב ברכה על המשך הארוחה, האם זו ברכה בנוסף לברכת נטילת ידיים על ההתפנות? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אם נגע במקומות המכוסים, יטול ידיו בברכה. ואם לא נגע במקומות המכוסים, יטול ידיו בלא ברכה.

לגבי הפסק סעודה והליכה להתפנות:  האם גם צריך ליטול ידיים של אחר ההתפנות? או מספיק נטילת ידיים של הלחם?
ומה לגבי סיום הסעודה,אך לפני ברכת המזון, וצריך להתפנות, האם יש ליטול ידיים כרגיל של אחר ההתפנות וגם לעשות מים אחרונים כדי לברך ברכת המזון? או שאין צורך במים אחרונים לאחר שנטלנו ידיים לאחר ההתפנות? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

יטול כסדר הנטילה לסעודה. ולא יברך, אלא אם נגע במקומות המכוסים.
ואם סיים את האכילה, יטול ידיו בלא ברכה, ויברך ברכת המזון, לאחר נטילת מים אחרונים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה